עף על הדף
בשביל הנשמה
הרב ליאור לביא

סימן: טעם זר

צמחונות לא מתאימה כיום לכל אדם. עם זאת, התורה משמרת בציוויה את שאיפת העתיד לצמחונות. כיצד?

אמר הכתוב "רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש" (דברים יב, כג),

ומדייקת הגמרא בסוגייתנו מלשון הכתוב דם שהנפש יוצאה בו — קרוי דם, דם שאין הנפש יוצאה בו אלא יוצא ושותת אחר כך — אינו קרוי דם.

לדם יש ייעוד מיוחד, לקיים את נפשו של בעל החיים, ולכן אף שהתורה התירה לנו לאכול בשר, לא התירה לאכול את הדם.

ישנם שני סוגים של דם: ‘דם הנפש’ ושאר הדם.

‘דם הנפש’ הוא הדם המקלח בחזקה לאחר השחיטה שהנשמה יוצאת בו, שהאוכלו במזיד חייב כרת, ואילו האוכל משאר הדם חייב מלקות (כריתות כ, ב; שו”ע סז, א).

ב’דם הנפש’ בולטת יותר החיות של בעלי החיים, ולכן כאשר מקריבים קרבן – ממנו מזים על המזבח כדי לכפר על הנפש.

נמצא שאכילת הדם פוגעת גם בכבוד שמיים, שכן הדם הזה היה ראוי לעלות על גבי המזבח בהזאה(ראה ויקרא יז, י-יא).

כיוון שהדם נועד לקיים את נפשם של בעלי החיים ולא לצורכי אכילת האדם, כתבו הראשונים שהאוכל דם עלול לסגל בנפשו מידות בהמיות ומידת האכזריות (רמב”ן, חינוך קמ”ח. עפ"י פניני הלכה כשרות ב איסור הדם א).

הזהירות מאכילת הדם משמרת אצלנו את השאיפה לתקן את הצורך לאכילת בעלי חיים.

בכך אנו חיים בהווה עם שאיפת התיקון של העתיד.
---
אהבתם? העבירו הלאה!❤️
---
מאירים את הדף - עומק אמוני קצרצר מתוך הדף היומי
להצטרפות:
https://chat.whatsapp.com/DMOadyEoe4dIppjn4BGGb4