"ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם ה' וכן כל מעשי ידיהם ואשר יקריבו שם *טמא הוא* " (חגי ב, יד),
הגמרא מבארת שלא מדובר בהקרבת טומאה ממש:
אמר מר זוטרא ויש אומרים רב אשי: מתוך שקלקלו את מעשיהם בכלל בעבירות,
ונתנבא על העתיד — לכן מעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבו בטומאה.
על דברי נבואת חגי אמר המלבי"ם:
"כן הקדושה לא תתדבק אל האדם רק אם תבלע בו ותכנס אל תוכו,
רצה לומר אם יתפסנה בלבו ובנפשו הפנימית לא אם תגע בו מבחוץ, שהגוף החיצוני אין לו קורבה עם הקדושה שהוא ענין נפשי, אבל הטומאה תדבק גם אם תגע מבחוץ על הגוף כי היא יש לה שייכות עם הגויה,
וכן כל מעשה ידיהם באשר אינם עושים רק בידים החיצונים ואינו מעשה לבבם ונפשם, ולכן טמא הוא, יתדבקו בטומאה לא בקדושה"
לפעמים הבעיה במעשי האדם אינם בכך שהם רעים כשלעצמם אלא שהם נעשים בצורה חיצונית, זרה, ללא כוונה.
עשיה כזאת איננה נוגעת בקדושה כי היא איננה נכנסת פנימה. ובגלל הצד החיצוני שלה - הטומאה נוגעת בה, והאדם נעשה אטום לרובד הפנימי העמוק של חייו.
עיקרה של עבודת ה' הוא העשיה הפנימית. מכל הלב. מתוך כוונה והבנה. רק כך זוכים לקדושה.
--- אהבתם? העבירו הלאה!❤️ --- מאירים את הדף - עומק אמוני קצרצר מתוך הדף היומי להצטרפות: https://chat.whatsapp.com/DMOadyEoe4dIppjn4BGGb4
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום