עף על הדף
בשביל הנשמה
הרב ליאור לביא

סימן: כיבוי גדול

בסוגייתנו מופיעה אחת המידות בהן נדרשת התורה שבעל פה:

"אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט" (פסחים כג, א ועוד).
ומקבילתה - אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות" (יומא מג, א ועוד),

מידה זו נראית במבט ראשון לא מובנת: וכי הדגשה והכפלה של מיעוט מורה על ריבוי?

או הכפלה והדגשה של ריבוי מורה על מיעוט?

הסבר נפלא לדבר מובא בספר ערבי נחל. (עקב א׳:ו׳):

"ונראה לי דהנה מצינו (משלי טז, יח) לפני שבר גאון ולפני כבוד ענוה...

ומצינו במדות התורה (פסחים כ"ג.) אין ריבוי אחר רבוי אלא למעט,

כי מאחר שהוא מרבהו ומגדלהו מאד נתמעט... ורבוי השמן בנר הוא סבה לכבות אורו,

וכן אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, כי אחר שהדבר נתמעט מאד ומאן דאיהו זעיר איהו רב אצל השם יתברך כי אינו משתמש רק במאנין תבירין (-כלים שבורים),

לכן במדות אלה מתנהג העולם, לפני שבר גאון, כשמתנשא ברבוי אחר רבוי אזי נתמעט,

ולפני כבוד ענוה, כשנתמעט במיעוט אחר מיעוט אזי נתגדל אח"כ".

ריבוי שמן מביא לכיבוי הנר וכך גם התנשאות מובילה לנפילה.

ולהיפך - שמירה על גבולות וצמצום מובילות להעלאה של האור. "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן".

---
אהבתם? העבירו הלאה!❤️
---
מאירים את הדף - עומק אמוני קצרצר מתוך הדף היומי
להצטרפות:
https://chat.whatsapp.com/DMOadyEoe4dIppjn4BGGb4