פסחים דף פ"ז ע"א
שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה
דיוקים שצריכים הסבר
למה שחט בעלה בפ"ע ולא נמנה על קרבן חותנו?
בעלה איפוא הי' אוכל הקרבן בפ"ע , אין שוחטין על היחיד?
למה כתב רש"י בל' נקבה "הנשואות " והלכה "ולא והלכו? ד ) האיך בעלה
יכול למנות על שני קרבנות ?
ה) למה לא לקח בעלה קרבן שלו אצל אביה
מתני'האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה תאכל משל בעלה הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל במקום שהיא רוצה
תאכל משל בעלה. כל זמן שלא פירשה שדעתה בשל אביה, דמסתמא דעתה למנות על של בעלה

רגל הראשון שלאחר נשואיה, שכך דרך הנשואות ללכת לבית אביהן
3
תאכל במקום שהיא רוצה וכגון שאינה רדופה עד הנה לילך לבית אביה תדיר, הילכך מספקא לן בהי ניחא להMB:
טעות השגור לרוב לומדים כבר פלפלתי עם כמה ת"ח וכ"א הודה לי
טעות המון עם דמכאן ראי' שחתן הולך אצל חותנו לערוך הסדר ראשון ואדרבה מכאן ראי' להיפוך
א. דאם גם הוא הולך אצל חותנו למה שחט עליה בעלה הא גם הוא ג"כ אוכל משל אביה
ב. אגב בפי' של מתיבתא פי' ואפשר שתחזור לבית בעלה ותאכל משלו כדפירשנו
ג.עוד ראי' תאכל “במקום” שהיא רוצה ולא קאמר תאכל ממי שהיא רוצה רק במקום שהם בשתי מקומות
ד. הנשואות - והלכה (ל' נקבה ולא והלכו ל' רבים)
אעפ"כ שהלכה לבית אביה סובר בעלה שלא תשאר שם באכילת קרבן פסח רק תחזיר לבעלה
ה. אם מחמת מנהג חומרא אינו אוכל אצל אביה מאן יימר דהאשה אינה צריכה לקבל מנהגיו או הבעל משום שלום ביתג
ועד דנמצא דהוא אוכל לבדו שלא בחבורה וזה לבדו הוא טעם לבטל
עיין תוס קידושין דף י"ב ע"ב ד"ה בכולהו