אָמַר רַב כָּהֲנָא ...
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף ...
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי ...
אָמַר רָבָא : רַב יוֹסֵף הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ...
במסגרת השקלא וטריא בביהמ"ד מתקיף רב יוסף את דברי רב כהנא. עונה לו אביי תלמידו על דבריו, ואולם להפתעת(י) הלומד, במקום שרב יוסף עצמו יענה לו להסביר את קושייתו, עונה לו רבא ( תלמידו השני ) שהקושי של רב יוסף הוא כזה וכזה, ולכאורה יש לתמוה שהתלמיד עונה במקום הרב בעצמו.
אלא אם נאמר שהדברים נכתבו כשקלא וטריא מיידית אך בפועל הדברים נאמרו בהפרשי זמן גדולים ובעוד שרב יוסף הקשה את קושייתו בחייו הרי שרבא הסביר לתלמידים בביהמ"ד את קושייתו זמן רב אח"כ ועורך הגמרא הוא שערך כך את הדברים. ולא נהירא לי ואשמח לקרא דעת מסבירי מהלכי הגמרא בעניין.