דף עה - דין 'צלי אש' בקרבן פסח
1. מה שמובא במשנה שרבן גמליאל אמר לטבי עבדו לצלות את הפסח על האסכלה, מדובר היה באסכלה מנוקבת (רש"י- ואין הבשר נוגע בברזל) ובאופן זה מותר.
2. תנור שגרפו מקליפי ערלה ואפה בו את הפת, הפת מותרת אף לשיטת רבי שאוסר פת שנאפתה עם קליפי ערלה, משום שכאן גרפו את התנור. וכן תנור שהסיקו, ואחר כך גרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש. דין זה נלמד ממה שכתוב פעמיים 'צלי אש'.
3. חתך את הפסח ונתנו על גבי גחלים רבי אמר שזה נקרא 'צלי אש'. זה דווקא בגחלת של עץ אבל גחלת של מתכת אינה בכלל אש, ולכן במכווה (לפי הבנה אחת בברייתא) ובבת כהן יש לימודים מיוחדים שמתכת בכלל אש.
4. משנה: נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ את מקומו סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו אם של ישראל אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא יקלוף את החיצון סכו בשמן של מעשר שני לא יעשנו דמים על בני חבורה שאין פודין (גירסת רש"י- 'מוכרין') מעשר שני בירושלים.