דף עו - עילאה גבר או תתאה גבר, האם ריחא מילתא, איזה קורבנות באים בטומאה
1. נפל חם לתוך חם (איסור לתוך היתר או בשר לתוך חלב) אסור הכל. נפל צונן לתוך צונן מספיק הדחה והכל מותר. חם לתוך צונן או להיפך, לדעת רב העליון גובר על התחתון, ולדעת שמואל התחתון גובר על העליון (אולם בכל מקרה צריך קליפה כי בולע קצת עד שמתקרר).
2. גוזל צונן שנפל לתוך כותח (שיש בו חלב) צונן מספיק הדחה בתנאי שלא מלחו הרבה את הגוזל כל כך הרבה שאינו נאכל מחמת מלחו. אם מלחו את הגוזל כל כך הרבה עד שאינו נאכל מחמת מלחו אסור, שכלל הוא שמליח כרותח וכבוש כמבושל. אם הגוזל צלי אז הוא בולע יותר וצריך קליפה. אם בגוזל הצלוי יש סדקים כולו אסור. אם הגוזל מתובל בתבלינים אסור כולו אפילו צונן.
3. לדעת רב 'ריחא מילתא היא' ואם צלו איסור עם היתר בתנור אחד נאסר ההיתר (ובשני קדרות או הפסק אחר ביניהם מותר). לדעת לוי 'ריחא לאו מילתא היא' ומותר. רבי מאיר ורבי יוסי בברייתא מסייעים לשיטת רב. רבי יהודה לכאורה מסייע ללוי, אולם אין הכרח שמסייע לו.
4. משנה: חמשה דברים באין בטומאה ואינן נאכלין בטומאה העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וזבחי שלמי צבור ושעירי ראשי חדשים הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה שלא בא מתחילתו אלא לאכילה.
5. המשנה באה למעט חגיגה שאינה דוחה את הטומאה כשם שחגיגה אינה דוחה את השבת. שעירי הרגלים דוחים טומאה וכלולים במה שאמרה המשנה שזבחי שלמי ציבור דוחים את הטומאה.