חלב מנא לן אמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל ... דאמר קרא (ויקרא יז, ו) והקטיר החלב לריח ניחוח לה' חלב אע"פ שאין בשר אשכחן חלב יותרת הכבד ושתי כליות מנא לן ... אמר קרא לריח ניחוח כל שאתה מעלה לריח ניחוח ואיצטריך ...לריח ניחוח הוה אמינא כל העולין לריח ניחוח ואפי' מנחה כתב רחמנא חלב:
מדברי הגמרא נראה שיש כאן לימוד של פרט וכלל חלב- פרט, לריח ניחוח -כלל ( ולא של ריבוי ומעוט, שהרי האמרה היא בשם ר' ישמעאל שדורש את התורה בדרך של פרט וכלל ראה שבועות כו א )
ואם יש כלל פרט , ה"דין" הוא "נעשה הכלל כמוסיף על הפרט"( ראה ערובין כח א ועוד מקומות) ובכך מרבה את כל שאר הדברים, וא"כ מדוע לא מרבים גם מנחה?