רב יוסף מזהיר משלשה דברים העלולים לגרום לעיוורון. ויש לשאול : האם את עצותיו אמר לפני או אחרי שהתעוור ?...האם אמרן על עצמו או רק לזולתו ?
וכן יש להסביר את ה'היגיון' הרפואי שבהן :
א. מי שמסתרק לאחר שראשו יבש כבר מהרחצה. אכן כל עוד השיער לח הוא גם גמיש יותר וקל לסירוק, אך מה הקשר למאור העיניים ? ( יפלו לו שערות לעיניים ? )
ב. מדוע מזיקה שתיית טיפות יין מהחבית ? ( יפלו לו גם טיפות יין חריף לתוך העיניים ? )
ג. מדוע מזיק לנעול נעליים בעוד הרגליים לחות ? ( הלחות תישאר בנעליים ולא תעלה לעיניים והעיניים יתיבשו ? )
יש לשער ששלושת הדברים קשורים באופן כלשהו ליובש או גירוי העיניים העלול בהדרגה לגרום לאובדן כושר הראיה אך לא בדיוק ברור כיצד הבין זאת רב יוסף.