התלמוד במסכת יומא (דף יא עמוד ב) דן במעמד של בתי כנסת האם נחשבים לבית כמו של יחיד או רק כבית של רבים.

תניא ...: בית הכנסת... - מטמאין בנגעים. - .... ובית הכנסת מי מטמאין בנגעים? ...והתניא: אחזתכם - אחזתכם מטמאה בנגעים... הא בתי כנסיות ובתי מדרשות - מטמאין בנגעים, ואף על גב דכרכים נינהו! - .... והתניא: לאחזה - עד שיכבשו אותה, כבשו אותה ולא חלקוה - לשבטים, חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות, חלקו לבית אבות ואין כל אחד מכיר את שלו, מניין? תלמוד לומר (ויקרא יד) ובא אשר לו הבית - מי שמיוחד לו, יצא אלו שאין מיוחדין לו...

מה המעמד של בתי כנסת בכרכים, שבהם כל אחד מכיר את מקומו בבית הכנסת, שמו חקוק על מושבו, ולאף אדם אחר אסור לשבת במקום זה בלי רשותו?

האם בית כנסת כזה מטמא בנגעים או עדיין לא?