כתוב בתורה על מנורת המקדש :
'ככר זהב טהור יעשה אותה ואת כל כליה'. זהו פסוק מוזר ומפליא :
עיקרה של המנורה, תכליתה ומטרתה, היא שיהו לה נרות דולקים על קניה.
למרות זאת, בתחילת הפרשה העוסקת בה, בין שני מופעי המילה 'מקשה', כלל לא נזכרים נרות המנורה ( יעיין הקורא וימצא ), ואף בפסוק המצוטט אין הם נזכרים, לפחות לא בשמם.
הדבר הזה הוביל למחלוקת המופיעה במסכת מנחות בין בתי המדרש של רבי ישמעאל ורבי עקיבא, בשאלה אם הנרות הינם חלק מככר הזהב ממנו נעשתה המנורה או לא !
לשיטת בית מדרשו של רבי ישמעאל, הנרות כמו גם המלקחיים והמחתות אינם חלק מככר הזהב. לעומת זה, רבי עקיבא לומד שהנרות הינם חלק מככר הזהב, ורק המלקחיים והמחתות אינם חלק מהככר. אמנם לשיטתו אין הנרות עשויים מקשה אחת עימה אבל בכל אופן הם חלק מהככר.
כיצד לומד זאת רבי עקיבא ?
רבי עקיבא מנתח את הכתוב כדרכו, באופן פשוט ובשיטה של 'ריבוי ומיעוט' :
כשנזכר בכתוב נושא או נשוא מסויים, ואחריו מילת ריבוי ומילת מיעוט, יש לדון ולבחון מה יש לרבות נוסף לאותו נשוא הכתוב ואח"כ גם לדון מה לא לרבות עליו, ולבחון מה ההבדל בין מה שמרובה למה שאינו מרובה.
א. נשוא המשפט בפסוק שלפנינו הוא ככר הזהב הטהור ממנה נעשתה המנורה.
ב. הכתוב מרבה לכאורה 'את כל כליה'.
ג. הכתוב ממעט שרק 'אותה' יש לכלול בככר הזהב הטהור
ד. ברור אם כן שיש לרבות רק את כל כליה שהם כמותה בדבר מה.
על כן מרבה רבי עקיבא את נרותיה המשמשים עימה וממעט את מלקחיה ומחתותיה שאינם משמשים עימה.
עד כאן לכאורה הכל פשוט מאד.
אולם כל בר דעת מבין שאם רבי ישמעאל לא רצה ללמוד בשיטה כזו אלא בשיטתו הוא, של כללים ופרטים, שא. - צריך גם להבין את שיטת רבי ישמעאל. ב. - צריך להבין מה עומד ומסתתר מאחורי מחלוקתם, מה הדבר העומד ברומו של עולם אשר עליו נחלקו.
כיון שעד כה כתבתי כבר כמחצית מהשיעור, והיות ואינני אוהב להלעיט את הקוראים ב'אינסטנט שיעור', כי עיקר היא היגיעה העצמית, על כן אני מניח בזה לציבור הקוראים לנסות 'לבנות' את המחצית השניה בלי ולפני שאסביר בעצמי.
מבקש אני ממי שמסוגל, לענות :
א. כיצד למדו את הפסוק בבית מדרשו של רבי ישמעאל ( רבי יהושע בן קרחה ! )?
ב. מה היתה המחלוקת מבחינת השיטה ?
ג. מה עומד מאחורי המחלוקת ?
ד. מה הלימוד הערכי מהעניין ?