רבוצה כארי. גחלת שנפלה מן השמים בימי שלמה והיתה על המזבח עד שבא מנשה וסילקה היתה דומה לארי רובץ.
רש"י בפירושו זה מצטט למעשה את הגמרא בזבחים סא,ב :
אש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה ואש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה.
ראוי להסביר עניין זה בהרחבה ולדון בו כי לא כל פרטיו ברורים היו לפרשנים :
במקום מזבח הנחושת של המשכן, בנה שלהע"ה מזבח גדול בהרבה ככתוב בדבהי"ב ד,א :וַיַּעַשׂ, מִזְבַּח נְחֹשֶׁת--עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ; וְעֶשֶׂר אַמּוֹת, קוֹמָתוֹ.
מי שיעיין במסכת מידות ג,א ימצא : אמר רבי יוסי, מתחילה (=בבית ראשון ), לא היה ( בסיס המזבח ) אלא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה, וכונס ועולה כמידה הזאת ( שתי מדרגות, יסוד וסובב המקטינות אותו מכל צד בשתי אמות ויחד ארבע אמות משני הצדדים, וכן יש להפחית עוד שתי אמות מכל צד, של אמת הקרנות ואמת הילוך הכהנים )--עד שנמצא מקום המערכה, עשרים על עשרים. כלומר המידות הכתובות במקרא הן המידות של מקום המערכה בלי התוספות מצידיה.
המקרא מכנה את המזבח שעשה שלמה ג"כ מזבח הנחושת כמו המזבח של המשכן.
אם חשבנו שזה רק כינוי אך באמת הוא נעשה מאבנים ואדמה, הרי שבתקופת אחז מלך יהודה כתוב במלכים ב, טז י - טז :
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, דּוּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק; וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-תַּבְנִיתוֹ--לְכָל-מַעֲשֵׂהוּ. וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-הַמִּזְבֵּחַ: כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק, כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, עַד-בּוֹא הַמֶּלֶךְ-אָחָז, מִדַּמָּשֶׂק. וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ; וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעַל עָלָיו. וַיַּקְטֵר אֶת-עֹלָתוֹ וְאֶת-מִנְחָתוֹ, וַיַּסֵּךְ אֶת-נִסְכּוֹ; וַיִּזְרֹק אֶת-דַּם-הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר-לוֹ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ. וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת, מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית ה' וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל-יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ, צָפוֹנָה. ויצוהו (וַיְצַוֶּה) הַמֶּלֶךְ-אָחָז אֶת-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת-עֹלַת-הַבֹּקֶר וְאֶת-מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת-עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת-מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל-עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְכָל-דַּם עֹלָה וְכָל-דַּם-זֶבַח, עָלָיו תִּזְרֹק; וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה-לִּי, לְבַקֵּר. וַיַּעַשׂ, אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה, הַמֶּלֶךְ אָחָז.
הרי לנו שעדיין המזבח שעשה שלמה היה קיים בימי אחז והוא העבירו ממקומו אל בין האולם ולמזבח מצפון, כלומר צפון מערבה ממיקומו המקורי, ובמקומו בנה מזבח הדומה למזבח שהיה בדמשק. אילו היה זה מזבח אבנים לא יתכן היה שהמזבח יועתק בשלמות ממקום למקום. בעניין זה התלבטו פרשני המקרא מאד, יעיינו הלומדים בעצמם בפרשנים, החל ברש"י, רד"ק, מצודות, מלבי"ם ובהסבריהם. ולא מצאו דרך להסביר את העניין בפשטות.
במאמר על השינויים במבנה מזבח העולה שהעליתי בשעתו שם בזבחים סא, הסברתי שלמזבח של המשכן היו שתי קומות. הקומה התחתונה היתה עשויה אבן ואדמה והעליונה היתה עשויה מכבר רשת נחושת בצורת קוביה חלולה ועליו בגגו סביב מקום המערכה ובדפנותיו כולל בסובב, לוחות נחושת שבדופן העליונה היו מקושטים בצורות שונות והם ( הלוחות שבגג וגם בדופן וגם בסובב ) מהווים את הכרכוב של המזבח.
רק החלק העליון היה נייד והועבר מחניה לחניה ואילו החלק התחתון שכלל את הכבש היסוד והסובב - נבנה מחדש בכל פעם.
לפי הסבר זה גם מזבח הנחושת שבנה שלמה נבנה באותו אופן, כלומר החלק התחתון נבנה מאבנים ובחלק העליון הוא צופה מבחוץ ברשת ועליה לוחות נחושת.
כשאחז מלך יהודה הזיז את מזבח הנחושת ממקומו, הוא הזיז רק את הציפוי של החלק העליון והניחו בעזרה מצפון מערב לחלק התחתון של המזבח ובנה את החלק העליון מחדש כדוגמת המזבח שבדמשק.