במאמר שכותרתו כנ"ל של הרב אביהוד שוורץ שליט"א בדף יומיומי היום, הוא מציין שקודם לפייס נהגו בתחרות בביהמ"ק עד שנרצח אחד הכהנים, אבל אבי הנרצח התייחס בחומרה יותר גדולה לטהרת הכלים - הסכין בה נרצח בנו, מאשר לעצם הרצח.
הוא מייחס בעיה זו לתקופת בית שני וכחלק משנאת החינם שפשתה בעם בתקופה ההיא.
ברם רצוי להזכיר את מחלוקת האמוראים של ר' יוחנן וריש לקיש בבבא מציעא פד,א
יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה משעת גמר מלאכתן ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים א''ל לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש אתאי אחתיה קא בכיא אמרה ליה עשה בשביל בני אמר לה {ירמיה מט-יא} עזבה יתומיך אני אחיה עשה בשביל אלמנותי אמר לה {ירמיה מט-יא} ואלמנותיך עלי תבטחו נח נפשיה דר' שמעון בן לקיש והוה קא מצטער ר' יוחנן בתריה טובא
הרי לנו שגם ביחסי האמוראים, והגדולים ביותר, ג"כ למחלוקת בעניין טהרת כלים ולהיפך, היתה תוצאה שהיא לא פחות חמורה ודומה להפליא, וזה כבר כמאתיים שנים ויותר לאחר חורבן הבית ! והרי אין איש חושד ברבי יוחנן שמחלוקתו היתה שלא לשם שמיים.
וכדאי שהמשתתפים כאן בפורום ישימו ליבם כמה פעמים אנחנו כאן לא נוהגים כבוד זה בזה. האם לא ראוי לנו להתחיל לכתוב בצורה פחות פוגענית ויותר מכבדת, יותר עניינית לעצם הנושאים הנידונים ופחות לגופם ושמם הטוב של הכותבים ?
וראו על מה נחלקו האמוראים : על כלי הרג ורצח. על 'טהרתם', מאימתי, ובמקום השאלה 'ממתי' היה צריך לכתוב ( כמו שאמר ר' זוסיה מאניפולי לאחים ר' שמואל ור' פנחס כש'לימדו' אותו משנת מסכת ברכות מאימתי קורין את שמע ) מ'אימה' כלומר ממתי יש לפחד מהם... צריך לפחד שכחושבים שאפשר לדון דיון תיאורטי כאילו ה'כלים' הללו אינם כלי משחית מעצם היותם נושא לדיון כי אפשר להרוג גם באמצעות השימוש בהם כמושגים בדיון 'קטלני'. וד"ל ואכמ"ל עד כמה שפיכות דמים יכולה להיות גם ועוד יותר באמצעות מלים.