אני הבנתי את מהלך הגמרא כך (תקנו אותי אם אני טועה):

"אין משלחין אגרת ביד נכרי ערב שבת אלא אם כן קוצץ לו דמים", (ומכלל לאו אתה שומע הן,) שאם קצץ לו דמים - יהיה מותר לשלוח אגרת עם הנכרי בערב שבת (וכל זה רק לדעת בית הלל!)

(אני מדלג קצת)

לאחר מכן הגמרא שואלת ("והאמרת"), שמתי שלא קצץ נראה בפשטות שאסור (מדברי הרישא) לשלוח אגרת בערב שבת! (גם אם יש שהות שהאגרת יכולה להגיע ליעד הסופי לפני שבת)

אחר כך הגמרא תירצה מה שתירצה.

השאלה שלי היא:
כשהגמרא שואלת "ואמרת" - האם השאלה היא רק לבית הלל? או שהשאלה היא גם לבית שמאי?

והאם התירוץ שהגמרא עונה בסוף (לָא קַשְׁיָא הָא דִּקְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא וְהָא דְּלָא קְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא) - הוא תירוץ רק לבית הלל או שהוא גם תירוץ לבית שמאי?



"תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מְשַׁלְּחִין אִיגֶּרֶת בְּיַד גּוֹי עֶרֶב שַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן קוֹצֵץ לוֹ דָּמִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה וַהֲלֹא קָצַץ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָכִי קָאָמַר וְאִם לֹא קָצַץ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא אֵין מְשַׁלְּחִין לָא קַשְׁיָא הָא דִּקְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא וְהָא דְּלָא קְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא"