צ"ע בענין הלשון "לא יצא ידי חובתו שמשמע מכך שצריך לקיים המצוה מחדש ומה שייך זה בסוכה שנאמר שיצטרך לחזור ולישן פעם נוספת.
אמנם צ"ע נוסף, מדוע נקטה המשנה הישן תחת הסוכה ולא האוכל או שותה תחת הסוכה, ובפשטות נראה לי שהמשנה דיברה בהווה והיתה בזמנים רגילות לישן תחת הסוכה ולא לאכול או לשתות תחת הסוכה.
וזכרוני שמו"ר הרב דוד קב זצ"ל הסביר לי לפני חצי יובל שנים, כי לכאורה אם היה נאמר שלא יצא י"ח גבי אכילת כזית ראשון ביו"ט ראשון, שפיר דמי הלשון לא יצא י"ח, שמשמע שצריך לחזור ולאכול, שהרי אכילת כזית ביו"ט ראשון של סוכות היא מדאורייתא ולמדה בג"ש ט"ו ט"ח מחג המצות, אלא לגבי שינה צ"ע מאי נפקותא דלא יצא י"ח. והסביר לי בזמנו לגבי דברי הבעל המאור בסוף פסחים שהקשה מאי שנא סוכות שמברכים כל ימות החג ברכת לישב בסוכה בעוד לשגבי מצוה מברכין רק כל כזית ראשון והרי הוקשו אהדדי ט"ו ט"ו לחג המצות שלילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות (ואף כי הראה לי בזמנו שיטת הגר"א והחזקוני כי יש מצוה באכילת מצה גם בימים הבאים, אלא שאין מברכין בימים אלו על אכילת מצה, שכן המצוה יותר מצד הלאו לא תאכל חמץ ואין מברכין על לאו) ותירץ הבעל המאור שבשאר ימים יכול אדם לעמוד בלא אכילת מצה ויהיה ניזון באורז ודוחן משא"כ בסוכה שאין יכול לעמוד בלא שינה ג' ימים והוא חייב לישון בסוכה...
ועוד צ"ע ואכמ"ל.