נשאלתי הלילה אם יש מקום לפטור מדין עוסק במצוה פטור מן המצוה גם שלוחי מצוה שסיימו ביצוע המצוה ועתה חוזרים?
ברש"י כתב שפטורין בהליכתן לדבר מצוה ובחנייתן ומשמע שמדובר קודם קיום המצוה. לכן נראה לי שאף לשיטת רש"י שפוטר גם כשלא עסוקים במצוה אחרת, אין הדברים אמורים לאחר שסיים קיום המצוה אף שטרם שב משליחותו.
אלא שהשומע הקשה מגמרא פסחים ועוד ששלוחי מצוה אינן ניזוקין בהליכתן ובחזירתן ומשמע שגם החזרה היא חלק מהמצוה שהרי מכונים שלוחי מצוה.
וחשבתי לומר שיתכן שהגמרא באומרה שלוחי מצוה מתייחסת לא רק לשלוחים שיש להם משימה בהליכתן אלא אף בחזירתן אלא שידוע שיש מחלוקת אם אינם ניזוקין גם בחזירתן. זו הסיבה שהסביר האור החיים מדוע ציווה יעקב את יוסף שיראה את שלום אחיו ו"השיבני דבר" כדי שתהא שליחות גם בהליכה וגם בחזרה.
אודה למי שיאיר עיני.