ר"י מביא שתי טעמים לדינים הנ"ל והגמרא לא יודעת מה מהטעמים עולה על כל משנה, ורב אשי אומר שכל אחד מהטעמים יכול לעלות על כל אחד מהדינים, והגמרא אומרת, אמר לך רבי יוחנן, שבחבילי קש שכתוב אין מסככין משמע רק לכתחילה ומדאוריתא לא, וממילא זה רק משום גזירת אוצר, אבל בהחוטט בגדיש כתוב אינה סוכה משמע אף מדאוריתא, אז זה משום תעשה ולא מן העשוי, לפי זה איך הגמרא אומרת ולא ידענא היי מיניהו וכו' הרי הרגע אמרנו מה עולה על מה?!