התלמוד במסכת סוכה (דף נה עמוד א) מפרט את השיר של יום שהיו הלווים אומרים בבית המקדש במהלך חג הסוכות.
מייד לאחר מכן התלמוד שואל: "ואנן דאית לן תרי יומי, היכי עבדינן?
- אביי אמר: שני ידחה, רבא אמר: שביעי ידחה.
תניא כותיה דרבא: אם חל שבת להיות באחד מהן - ימוטו (שיר של יום שישי של חוה"מ) ידחה. אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי.

והנה המפרשים: ר"ח, רש"י והתוספות, אומרים שדנים כאן בקריאת התורה (קרבנות של אותו יום) בחוה"מ וכן בקרבנות שבתפילת מוסף, ולא בשיר של יום?

מנין להם הקפיצה הזו משיר של יום לקורבנות?