רַב פַּפֵּי אִקְּלַע לְבֵי מָר שְׁמוּאֵל. אַיְיתִי לֵיהּ דַּיְיסָא וְלָא אֲכַל.
וְדִלְמָא בְּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה עַבְדוּהּ ? - דְּחַזְיֵיהּ דַּהֲוָה דְּיִיק טְפֵי.
וְדִלְמָא מֵאֶתְמוֹל עַבְדוּהּ ? - דְּחַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קְלִיף צַהֲרֵיהּ.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא : שָׁאנֵי בֵּי מָר שְׁמוּאֵל, דְּאִיכָּא פְּרִיצוּתָא דְעַבְדֵי.

עבדי בית ראש הגולה ( היהודים ? ? ) לא הקפידו במצוות. רב פפי הקפיד על התנהגותם ולכן לא אכל ממעשה ידיהם שבעבירה ( חומרה בלבד ? ).
ברם גם מר שמואל נחשב הרי לתלמיד חכמים.
האם הוא כן אכל ממעשי ידי עבדיו ?
מדוע לא הקפיד כרב פפי ?
ומדוע רב פפי לא אמר לו דבר ?