את איזו רוע גזזירה ?

א''ל זונין לר''ע - לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא
והא קחזינן גברי דאזלי כי מתברי ואתו כי מצמדי
מ''ט ?
אמר לו .........- אמשול לך משל למה''ד
לאדם נאמן שהיה בעיר וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים
ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים
פעם אחד שכח והפקיד אצלו שלא בעדים
אמרה לו אשתו בוא ונכפרנו
א"ל... וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו...
אף כך... יסורין.... בשעה שמשגרין אותן על האדם
משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני
ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית
ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני
כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים....
אמרו יסורין דין הוא שלא נצא...
וחוזרין ואומרים.... וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד
שבועתנו
והיינו דא''ר יוחנן מאי דכתיב {דברים כח-נט} וחלים רעים ונאמנים
רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן

מהרש"א:
אמר ליה זונן לר"ע וכו' פרש"י זונן ישראל היה עכ"ל. אם קבלה נקבל ואי משום דקאמר לבי ולבך יודע דעבודת כוכבים לית בה מששא כו' אין זה מוכרח דאדרבה מדקאמר האי לישנא לבי ולבך וכו' משמע דעובד כוכבים היה בפרהסיא אלא דלבו בסתר ובמופת בלב ידע דעבודת כוכבים לית וכו' וק"ל:

כי מתברי כו' כך יסורין בשעה שמשגרין אותם על האדם משביעין אותם שלא תלכו וכו' ולא תצאו וכו'. הקושיות בדברי המאמר נראה לקצר בהם ומתוך הביאור יבין אותם המעיין והביאור שמשביעין שר הממונה על היסורים ליסר האדם ושלא ילכו להתחיל ליסרו כי אם ביום פלוני ולא קודם לו והשניה שלא יצאו היסורין עד יום פלוני ושעה וכו' כפי חטאו לפי אותו זמן ונקט יום ושעה בסוף היסורין לפי שאדם מרגיש אף באיזהו שעה בסוף היסורין משא"כ בתחלתן דאין אדם מרגיש באיזהו שעה ממש באו בתחלתן רק ביום. וכן על ידי פלוני הרופא וסם פלוני לא שייך למנקט בתחלת היסורין כשבאו על האדם רק בסופן שיפסקו על ידו.

ואמר כיון שזמנן הגיע לצאת וכו'. ר"ל דודאי תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה שתתבטל אף בתוך זמן לבטל אף השבועה שנשבע שר היסורין
אבל זה האיש שלא עשה כן ובאו היסורין עליו עד זמן שבועתן כיון שהגיע זמנן לצאת ולא חזר בתשובה הולך זה לבית עבודת כוכבים וכו' סמך בזה אהא דקאמר לקמן בא לטמא פותחין לו וכו' דהא דמייתי לקמן והיינו דקאמר ר"ל מ"ד אם ללצים וכו' קאי אהני תרתי עובדא דמייתי לקמן ואהך דהכא ר"ל כיון שלא חזר בתשובה בתוך זמן זה כפי חטאו שישובו ממנו היסורין פותחין לו ליטמא ומזדמנין לו להלוך אז לבית עבודת כוכבים ושיטעה בהם שבהליכתו שם נתרפא ע"י עבודת כוכבים ומפני שלפי ענין ולשון השבועה שלא תלכו אלא ביום פלוני לא בא רק למעט שלא ילכו ליסרו מקודם זמן ויום פלוני אבל שלא יתחילו ולא ילכו ליסרו לאחר זמן זה לא נתמעט דשמא יחזור בתשובה בזמן האיחור וכן שלא תצאו אלא ביום פלוני וכו' לא משמע להתמעט אלא שלא יפסקו ממנו עד יום פלוני כפי חטאו אז אבל שלא יבואו עליו היסורים עוד יותר מיום פלוני לא נתמעט באם לא ישיב וע"כ אמר שאמרו היסורין כיון שזה לא שב והלך לבית עבודת כוכבים דין הוא שלא נצא שלא בא לנו שבועה על זאת אבל חוזרין ואומרין וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן נאבד שבועתנו שאנו נייסרו עוד ונאבד שבועתנו שלא יאמרו שלא משום קיום שבועתנו יסרנו אותו עד יום פלוני שהרי גם לאחר שבועה נייסרו וע"ז קאמר רעים בשליחותם שלפי לשון השבועה בתחלת היסורין לא נתמעט אלא שלא יתחילו מקודם כפי החטא אבל שלא יתאחרו אינו בלשון השבועה דשמא יחזור בתשובה בזמן האיחור אבל הם רעים בשליחותם ומתחילין מאותו יום פלוני ולא מתאחרין וגם נאמנין בשבועתן דלפי השבועה לא נתמעט אם לא ישוב שייסרו אותו אף לאחר זמן כמ"ש לעיל והם נאמנין בשבועתן שואמרו מצד קיום שבועתן נייסרו עד אותו זמן ולא יותר כמ"ש לעיל ודו"ק:

אז איך זה בדיוק עובד אצל צדיקים וסגולות ?