במשנה שני נוסחים: 'יוצאים על אייר', [כתב -יד קויפמן; כתב-יד קיימברידג'; דפוס ונציה. כך גרס ר' אריה ליב גינצבורג (ה'תנ"ה-התקמ"ה) בספרו טורי אבן על אתר.] ו-'יוצאים אף על אייר'. [T.S. E2 21 - קטע גניזה, גיליון כתב-יד קויפמן; כתב -יד פרמא; כתב -יד פריס ('יוצאין אף אייר' ללא 'על'); המשנה שבנוסח כתב-יד ליידן של הירושלמי.] לפי הנוסח 'אף' עולה שבזמן המקדש היו יוצאים על שבעה חודשים, גם על אב וגם על אייר, ולפי הנוסח האחר משמע שגם בזמן המקדש יצאו על ששה חודשים בלבד, ויצאו על אייר במקום לצאת על אב. הבבלי (ר"ה יח ע"א) שואל מדוע לא יוצאים שלוחים גם על י"ז בתמוז ועל עשרה בטבת, ורב פפא מתרץ (שם ע"ב) 'שאני ט' באב הואיל והוכפלו בו צרות'. הרמב"ם סבר שהגמרא עוסקת בזמן הבית ולכן פירש שהיו מתענים בזמן הבית, והוא גרס במשנה 'אף'. [פיה"מ, מועד, ר"ה א, ג, עמ' רו].
מבוסס על הדוקטורט של שי ואלטר, ריאליה קלנדרית וידע אסטרונומי בסוגיות קידוש החודש, אוני' בר-אילן, רמת גן תשע"א.