|
|
לאחרונה אני "נאבק" עם פרק כירה... רציתי לשאול בבקשה שאלה. "תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַב חִיָּיא קְטָמָהּ וְנִתְלַבְּתָה סוֹמְכִין לָהּ וּמְקַיְּימִין עָלֶיהָ וְנוֹטְלִין מִמֶּנָּה וּמַחְזִירִין לָהּ שְׁמַע מִינָּה לִסְמוֹךְ נָמֵי קְטָמָהּ אִין לֹא קְטָמָהּ לָא". הגמרא מנסה להבין האם הדין של שהיית קדירה על גבי כירה הוא זהה לסמיכת קדירה בצידי הכירה. בברייתא כתוב שאם אדם קטם, ואחר כך הלהבות חזרו - זה עדיין נשאר בסטטוס של "קטום". ובברייתא כתוב שבמקרה הנ"ל מותר לסמוך. המסקנא = רק בכירה גו"ק מותר לסמוך ( - וזה בעצם זהה לדיני שהייה). עד כאן אני מבין. עכשיו הגמרא דוחה: וכי את כל הרשימה שמונה הברייתא אסור לעשות בכירה שאינה גרופה וקטומה? הרי אין שום איסור ליטול קדירה מעל כירה שאינה גו"ק? ועכשיו שאלתי: הרי יש איסור ליטול קדירה מעל כירה שאינה גרופה וקטומה! והכוונה היא לאיסור שהייה. הרי אם מותר "ליטול" קדירה מעל כירה שאינה גרופה וקטומה, למה בכלל צריך לגרוף ולקטום - הרי אין שום איסור ליטול את הקדירה בשבת? (מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי...) |