הגמרא במסכת יומא דף פו. מביאה את ארבעת חילוקי הכפרה.
תשובה, יום כיפור, יסורין ומיתה. כל אחד מכפר יותר חזק מקודמו.

כידוע יום הכיפורים לא מכפר על עבירות שבין אדם לחברו.

הכפרות היותר חזקות מיום הכיפורים הם היסורין והמיתה.

שאלתי היא, האם הם מכפרים גם על עבירות שבין אדם לחברו?


התעוררתי לדבר זה מקושיא שראיתי במלוא הרועים על מסכת ברכות י"ב ע"ב,
הגמרא דורשת ששמואל אמר לשאול המלך, עמי במחיצתי דהיינו שיגיע לגן עדן.
ולמה, הרי היה לו את עוון הריגת כהני נוב, אומרת הגמרא שמי שעשה עבירה ומתבייש בה, מוחלין לו על עבירתו.
שואל מלוא הרועים, מי אומר שנמחל לו כי התבייש, אולי עמי במחיצתי כי מיתה מכפרת אף על עוון של חילול ה'. וזו כוונת שמואל עמי במחיצתי כי מחר תמות ויתכפר לך.

וחשבתי אולי שניתן לתרץ פשוט שכאשר הורגים אדם, וכאן הרג את כל העיר, הרי יש גם עבירה של בין אדם לחברו. אולי על זה לא מועילה המיתה.