אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה תְּחִילָּה שֶׁנֶּאֱמַר כְּרׇפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם אֲבָל אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן מַכֶּה אוֹתָן וְאַחַר כָּךְ בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה
אבל אחרי השואה האחרונה מוכרחים לומר שלעתים גם אם יש רפואה לאחר המכה אבל המכה היא מכה קשה מאד והרפואה גם אינה משכיחה את המכה, והאמת היא שכאשר קוראים נכון את המגילה רואים שיחד עם כל הנסים, המכות נשארו מכות קשות, כי אסתר נאלצת היתה להיות עם אחשורוש הרשע כל חייה.
כך גם במצרים שעם כל הגאולה שאחריה אבל 4/5 מבני ישראל לא זכו לצאת.
ואין לנו שום הבנה במידת הדין.
רק שבגלל הניסים ניכר שביכולת הקב"ה לעשות כרצונו ואין מעצור ומזה מובן שיכול היה לעשות אחרת ואם כן הרי זה מהחלטה שממידת הדין ואעפ"י שאין לנו הבנה בזה.