תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כד עמוד א
. פוחח פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו.

וברש"י פוחח - במסכת סופרים מפרש: כל שכרעיו נראין, ערום ויחף מתרגם: ערטילאי ופחח עכ"ל,

ובתוספות פוחח - ערום ויחף פ"ה מתרגמינן ערטילאי ופחי וליתא דפחי הוא תרגום של ערום וכן פירש רב אלפס דפחי זהו אותו שלבוש בגדים קרועין.

פירוש המשנה לרמב"ם - ופוחח, הוא כגון שנתקרע בגד שעליו מלמעלה עד שנראה בשר כתפיו וחזהו, ותרגום ערום ויחף פחח ויחף.

וברש"י מסכת בעמוד ב : קטן פוחח מהו שיקרא בתורה - גדול פוחח הוא דאסור משום ולא יראה בך ערות דבר אבל קטן אינו מוזהר, או דלמא לא פליג מתניתין בין קטן לגדול.

וקשה: שני הרש"י שקודם הוא פירש ש-כרעיו נראים(לכאורא אין זה נחשב לערום של ערות דבר), ועכשיו הוא מחשיב אותו(כעין הסבר) (את פוחח) לערום - של ערות דבר?