לפי דברי רבה בעמ' ב יוצא שמנכש הוא כחורש, אם כן לגבי כלאים מדוע לדעת רבה נקט ר' עקיבא רק 'מנכש ומחפה' בעוד שהיה לו לומר את הבסיסי יותר - החורש ( והמנכש שהוא כחורש ) והמחפה, ובכלל, מדוע נקטה המשנה את דעתו בצורה מסורבלת ולא בקיצור וישר : אמר ר' עקיבא - אף מקיים אסור בכלאיים, כחורש ומנכש ומחפה ?
(ההרגשה שלי בעת לימוד המחלוקת היא ששיטת רב יוסף פשוטה ואילו שיטת רבה אולי מפולפלת אך דחוקה, אך כמובן מי אני שאביע דעה ).
ואם אני טועה אשמח לקרא הסבר ראוי.