יש דברים שלא נוגעים בהם, לא עם כפפות מחוטות ובטח לא עם ידיים חשופות, נניח עץ הדעת שבגן העדן, משום מה דווקא זה מה שהוא רצה הכי לפתוח, הקופסה עם העצמות, הוא נורא התרגש כשהוא פתח אותה, לא כל יום יוצא לו להיפגש עם אביו, כבר יותר משנה שהוא לא ביקר אותו, אביו נרקב בבדידותו והוא, במקום לשמוח ברגל וללכת לבקר את רבו, הוא החליט לראות את אביו, שלד שלא מהלך, הוא ליקט עצם עצם, פמור וטיבייה ארוכים ועצמות קטנות כמו עצמות כף היד והרגל, את כולם הוא פגש ואסף לתוך חפירת כוך קטנה שהייתה בתוך מערה שבקיר, הוא לא ידע אם לשמוח או להיעצב, מצד אחד שמח שמחה יתירה, קודם כל כי זה חול המועד ושמח מעצם החג בנוסף הוא ראה את אביו אחרי שנה שלימה שלא פגש אותו ודבר אחרון שזכה ללוות אותו עוד צעד לעבר המטרה, הוא זוכר היטב איך לפני שנה הוא בכלל לא הירהר עליו, גם כשהספדנים באו ואמרו לו ''בוא לבכות איתי'' הוא התחמק ולא בכה איתם ולא פתח עליהם קופת חיסכון וכשבסוף הגיע הספדן בחינם ורצה לעורר אותו שיבכה על מתו, גם אז הוא התחמק כי היה זה עיצומו של חג ובחג לא בוכים ולא מתאבלים ולא מפרנסים ספדנים, בטח לא בכסף שחסך לעלות לרגל לקנות לו עיזה שמינה מתנה לאדון הכל, אבל כמה שהוא לא בכה זה לא עבר לו, אביו המת לא השתכח לו מהלב, הוא נשאר דיכאוני גם שלושים יום אחרי, שנה שלימה הוא היה מדוכדך עד שפתח את ארון השלדים, נפגש עם אביו וליווה אותו לכוך ולמערה, הוא נזכר איך בזמנו הוא גזז לו את שיערו וכיבס לו את כסותו ותיקן את ציפורניו ולא עצר עד שניסר לכבודו עצים ובנה לו ארון לפי מידתו, עכשיו שהוא אחרי בית העולמים נחה עליו דעתו, בפועל הוא היה אבל במשך כל אותו היום אבל מה לעשות שהוא ראה בחורה נחמדה, היה מוכן להתחתן איתה באותו הרגע, אפילו שעת אנינותו לא הזיזה לו, עיניו פגשו בעיניה וקרה המפץ הגדול, הוא כבר הכין את החופה ועמד לענוד לה את טבעת הזהב שירש מאביו, מסכן עד שיש סוף סוף מישהי שדווקא כן מוצאת חן בעיניו, בדיוק אז אסור לו להתחתן כי אין מערבים שמחה בשמחה, זה שעזב את אביו ודבק בבחורה מצוין, אבל בחול המועד למי יש כוח לטרוח, לסדר שולחנות לאורחים ולדאוג שלכולם יהיה נוח, זה גם לא מציאותי, כי אנשים יבואו ויראו אותו שמח ועלולים לעלות על הטרנד של לעשות כמוהו, חתונה בחול המועד וזה לא יפה לבטל פרייה ורביה, צריך הרי להתחתן כל השנה, אז הוא הביט לה לתוך העיניים, התבייש והשפיל מבט ''זה לא מתאים עכשיו'' השתנק והיא הסתובבה ללא לוויה, הוא הספיק עוד לומר לה ''ניפגש אחרי החגים'' ומרוב טלטלה היא לא ידעה להחליט אם הוא אוהב אותה או שזה סתם.