לשאלה זו ישנן 1 השלכות לסוגיות במחשבה, כיוון שאילו אכן יש חיים כאלה, יש לדון האם יש להם בחירה, האם הם מחויבים במצוות, האם יש להם שייכות לתורה 2.

יש מהראשונים שדן האם אפשר שישנם עולמות נוספים, והביא צדדים וראיות לכאן ולכאן 3, ואף הביא בעניין מדברי אגדה שבתלמוד 4, ולא הכריע בדבר באופן מוחלט.

בכמה וכמה אחרונים מצינו שדנו בשאלה זו, ומהם שביארו באופן זה אגדות שבדברי בחז"ל.

יש מי שהסתפק האם לכוכבים יש ארץ וישוב ובריות דומות לנו, או על אופן מתחלף 5. יש מי שכתב שכיוון שהדבר אינו סותר את דברי התורה, ואינו סותר את שכלנו, מסתבר לקבל את דברי חכמי האומות שהכוכבים הם עולמות מיושבים 6. ויש מי שהוכיחו מדברי חז"ל והזוהר 7 שישנם עולמות נוספים ובהם יצורים 8.

אמנם יש שכתבו שאי אפשר שתהיה ליצורים אלה בחירה, ואין להם תורה ועבודה, ולכן תכלית כל הבריאה היא העולם שלנו 9, שהרי יש רק תורה אחת, והתורה ניתנה רק לעם ישראל 10.

ויש מי 11 שחלק על כל אלו, ודייק מהזוהר שדווקא בארץ שלנו ישנם צמחים בעלי חיים ובני אדם 12.

ויש מי שחידש שתבוא עת וגם אנו נוכל להמציא עולמות וברואים טובים חיים וקיימים, שיכירו את כבוד יוצרם 13.

כיוון שכבר הוכח שאין אפשרות להכריע בשאלות מדעיות מהתורה ומדברי חז"ל 14, הדבר ברור שאילו שאלה זו – בדבר קיומם של חיים בכוכבים אחרים – תוכרע מבחינה מדעית, הרי שיימצאו יישובים לראיות שהביאו בסוגיה זו לכאן ולכאן מדברי חז"ל והזוהר.

----------הערות שוליים----------
1 בנוסף לסקרנות האנושית הטבעית.
2 לגבי שאלת תכלית בריאתם של יצורים כאלו, אם ישנם, אין בדבר שאלה מהותית יותר משאלת תכליתם של הכוכבים הרחוקים או של חיים שונים ומשונים במעמקי האוקיינוסים. וכפי שהזכרנו ב‎[פרק לז].
3 אור השם (לרבי חסדאי קְרֶשְׂקַשׂ) מאמר ד תחילת דרוש ב: "אם אפשר מציאות עולם אחר, או עולמות רבים יחד. והנה יש פנים מההראות לכל הצדדין. אם לצד החיוב, יש פנים מההראות... ואם לצד השלילה, יש לו פנים מההראות גם כן...".
4 אור השם (לרבי חסדאי קְרֶשְׂקַשׂ) מאמר ד סוף דרוש ב: "וכאשר היה זה, והוא, שכבר התבאר שאין בכל הטענות שזכרנו, אם לצד החיוב ואם לצד השלילה, שיתן האמת בדרוש, ומה שהתבאר מהם הוא אפשרות הריבוי לבד, הנה ראוי שלא נרחיק מה שבא בדרש לקצת רז"ל אמרם בראשון מעבודה זרה (ג ע"ב) 'מלמד ששט [הקב"ה] בי"ח אלף עולמות' והכוונה בו, שהשגחתו משוטטת בכל העולמות ההם"".
5 גבורות ה' (לרבי יש"ר מקנדיאה, והוא חלק רביעי מספר אילם) בתחילת הספר: "ואולם הכוכבים שבגלגל השמיני... והאור שנראה בהם הוא מאור השמש שבכל אחד ואחד מאותם עששיות או עולמות, ומי יודע על איזה אופן יהיו, אם להם ארץ וישוב ובריות דומות לנו, או על אופן מתחלף, ברוך הבורא שהוא לבדו ידעם. ומכאן תלמוד להקשיב אוזניך לדברים שבתלמוד, ולא יהיו זרים בעיניך מה שדרשו על הפסוק [משנה עוקצין פ"ג מי"ב] להנחיל אוהבי י"ש עולמות".
6 כוזרי שני (הנקרא גם "מטה דן", לרבי דוד ניטו) ויכוח רביעי אותיות קלה־קלו: "אבל תאבה נפשי לדעת התאמין במה שאמרו שהכוכבים הם עולמות מיושבים...
אמר החבר: דעתי נוחה בזה מאוד. כי אני שותה בצמא את דברי חז"ל שלימדונו 'רבי מאיר אגוז מצא, תוכו אכל קליפתו זרק', וכן ראוי לנו לעשות בסברות חכמי האומות, שכל מה שהיא מנגד לתורתנו הקדושה והתמימה, בין שבכתב בין שבעל פה, לבל להאמין. אבל מה שאינו נגד דבריה ולא נגד פירושה, הרשות ביד כל ישראל להאמין או למאן בו לפי שכלו. ובכן, כיוון שאין שטן ואין פגע רע להאמין שכל הכוכבים בין המהלכים בין הקבועים בגלגל השמיני הם עולמות אשר בהם מכל בעלי חיים, בצדקתה החזקתי ולא ארפה. ואפשר שלזה כיוונו חז"ל בסוף מסכת עוקצין 'עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות'".
7 בכמה מקומות בזוהר נזכרו בריות משונות הדרות בשבע הארצות, כגון "ואית בינייהו בריין [בריות] משניין אלין מן אלין כגוונא דלעילא, מנהון בתרין אנפין [בשני פנים], ומנהון בד' ומנהון בא', וחיזו [ומראה] דאלין לאו כאלין" (זוהר כרך ג פרשת ויקרא דף י ע"א), "בנשיה [שמה של אחת משבע הארצות] אית בני נשא כולהו קטיעין זעירין ולית להון חוטמין [אין להם אף] בר תרין נוקבין דנפיק בהו רוחא, וכל מה דעבדין מיד משתכחי [שוכחים], ועל דא אקרי נשיה" (זוהר, השמטות, כרך א (בראשית) דף רנד ע"א).
אלא שאין זה ברור כלל אם דברים אלו כפשוטם, ואפשר ששבע הארצות הם מקומות על כדור הארץ (בעניין זה עיין באוצר הזוהר ערך "שבע הארצות").
8 ספר הברית (רבי פנחס אליהו הורביץ) ח"א מאמר ג פרק ג: "גם זה ראיתי ראיה נכונה לזאת הדעת [שיש חיים בכוכבים אחרים], מה שאמרו [מועד קטן טז ע"א] על פסוק אורו מרוז אמר מלאך ה' אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה', אמרי לה כוכבא הוה, ואמרי לה גברא חשיבא הוה, ולמאן דאמר כוכבא, וכבתיב ארור יושביה, מכלל שיש בהם ישוב...
לכן דעתי שיש בהם ישוב, והן עולמות, וכן משמע מתיקוני זוהר...".
והראי"ה קוק הסכים לדבריו, באוצרות הראי"ה כרך ב אות מה סוף קטע ח ד"ה וסוד: "ועם ידיעת חז"ל שיש יושבים בכוכבים, שהרי הכתוב אומר 'אורו מרוז ארור יושביה' (שופטים ה, כג). ובכל זאת אמרו, כוכבא היא, כמו שהביא מזה בעל ספר הברית".
9 ספר הברית (רבי פנחס אליהו הורביץ) ח"א מאמר ג פרק ד: "אמנה באחת יבערו ויכסלו, והוא מה שאמרו שהם וכל אשר בהם כמו זה העולם ממש בלי שינוי בטבעו, ובהם אדם בעלי בחירה ובהמה וצמח ודומם הווים ונפסדים, בזה דיברו לשון שקר... כי למה צריך לריבוי עולמות, אם בשביל ריבוי אדם ובהמה רבה והמון בריות, יהיה עולם הזה גדול במאוד, עד שיחזיק את כולם והוא באחד, היפלא מה' דבר...
ראה זה הדוגמא בים, אף שהוא גם כן העולם שלנו, כל הבריות אשר בו משונים הם בעצמן ובטבעם מהבריות של היבשה, אף כי כל מה שיש ביבשה יש בים, בעבור שינוי היסוד בו, ואם כן אין ספק שאין באחד בהם בני אדם בצלמנו כדמותנו ובעלי בחירה, אף כי יכול להיות שהמה בעלי שכל ומדע... ע"כ אין מקום לתורה ועבודה רק בעולם הזה, כי במקום שאין בחירה לא שייך לא תורה ולא עבודה, ולכן אין הקב"ה מקבל נחת רוח רק מהעולם הזה, ולכן הוא תכלית כל הבריאה...".
10 הרבי מלובביץ' בספר אמונה ומדע עמוד 137: "האפשרות של קיום חיים מחוץ לכדור הארץ על כוכבים אחרים אינה נשללת ע"י התורה, זה מוזכר בתלמוד. אך לא כך הדבר בנוגע לתרבויות, כלומר בנוגע ליצורים בעלי תבונה. בהתאם לתורה שייכים לסוג של יצורים נבונים אותם יצורים אשר בדומה לאדם הינם בעלי בחירה חופשית, אך בחירה חופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה. יוצא מכאן שאם מניחים שישנם בעוד איזה מקום בתבל יצורים נבונים, מוכרחים לומר שיש להם תורה, וזה אי אפשר בגלל הנימוק הבא: אי אפשר להניח שהתורה של יצורים משוערים אלה היא תורה אחרת שונה משלנו, כי התורה היא תורת אמת, ואמת יש רק אחת. אך כמו כן אי אפשר להניח שליצורים אלה ישנה אותה תורה כמו לנו, כי מתן תורה לעם היהודי על הארץ מבואר בפרטי פרטים, תשומת לב רבה מוענקת לפרטים אלה והם בעלי משמעות רבה לעצם הבנת התורה.
על כן מוכרחים להסיק שבהתאם להשקפת העולם היהודית לא ייתכן קיום תרבויות של יצורים נבונים מחוץ לכדור הארץ".
11 קול צופייך (לרב מרדכי אליהו) פרשת מקץ תשס"ו.
12 תיקוני זוהר הקדמה דף יז ע"א ("פתח אליהו"): "ריבון העולמים... ובראת שמיא וארעא ואפיקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכבייא ומזלי, ובארעא אילנין ודשאין וגנתא דעדן ועשבין וחיוון ועופין ונונין [דגים] ובני נשא".
13 הראי"ה קוק באוצרות הראי"ה כרך ב' אות מה קטע ו ד"ה ומה: "ע"כ אין ערך לגודל החומר ההיולי שהמציא השי"ת, ונתן לבני אדם להתנחל בו. ויבוא עת שיתקבצו נפשותינו ולא נסתפק בחלק מצער כברת ארץ, ולא במעשים טובים של השפעת חסד רק על בניו ובני ביתו האחדים. [אלא] כי נהיה כולנו לימודי ד' ונאבה ללכת בדרכיו ולהמציא עולמות והמון ברואים טובים חיים וקיימים, מקבלים טוב וחסד ומכירים רוממות כבוד יוצרם ומהדרים לו בהדרת קודש ונהנים מזיו כבודו. ולזה המצב אנו הולכים ומתקרבים ויהיה לנו לנחלה מה שתקננו וכל אחד יש לו עולם בפני עצמו. ועכ"ז השלמות המוכרח מהריעות והשיתוף [זה עם זה] ודאי לא יחסר...".
14 כפי שנאריך ב‎[פרק נו].

מתוך הספר אמונה טהורה