תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב
לא קשיא; הא - בקלא דפסיק, הא - בקלא דלא פסיק. וקלא דלא פסיק עד כמה? אמר אביי: אמרה לי אם: דומי דמתא יומא ופלגא.

רש"י בראשית פרק מ
אחר הדברים האלה - לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקדוש ברוך הוא סורחנם של אלו (שר המשקים ושר האופים) שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם:


האם אפשר לומר שזה קרה (מעשה דשר המשקים ושר האופים) בתוך יום וחצי מאז שקרה מעשה דאשת פוטיפר?