לפי ת"ק - אלמנה גרושה ויבמה לא יתקשרו לבעל אחר
עד שיעברו שלשה חדשים
רבי יהודה אומר
הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו
חוץ מן הארוסות שביהודה מפני שלבו גס בה

רש"י - חוץ מארוסה שביהודה.
דתנן פרק קמא דכתובות (דף יב.)
ביהודה היו מייחדים החתן והכלה קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה
כלומר רגיל ומצחק עמה שלא יהיו בושין זה מזה בבעילת מצוה
הלכך חיישינן דלמא בעיל:

למה עשו זאת ?

שמעתי להסביר ע"פ הגמרא בכתובות דף ג
שהחוק של ההגמון היה שרק בבתולה הוא יהיה ראשון
וכך ע"י שהיו מיחדים אותם והיתה נבעלת לחתנה
ההגמון היה מסיר את ידו הארורה מהכלה