למדתי רש״י ביבמות לז: וזכרתי ימים מקדם (לפני ט״ו שנים) כשלמדתי מסכת יבמות במתיבתא שאמרתי ביאור יפה (לפענ״ד) ואמרתי אכתוב כאן ואשמח לדעת חוות דעתכם בזה.

א) יבמות לז: רש״י ד״ה הלכתא - דקיי״ל משנת ראב״י קב ונקי במסכת גיטין סז עכ״ל

יש להעיר מדוע ממרחק תביא לחמו, הרי כן איתא לקמן מט: ועיין הגהות ר״ש מדסוי ז״ל ומהרש״ם ז״ל שהרגישו בזה.

והנה עיין לקמן מט: תניא שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ראב״י קב ונקי כו׳

והקשו האחרונים (קרן אורה ושיח השדה ועוד) דלכאורה שני הדברים בהמגילה סותרים זה את זה דראב״י לא סובר כר״ש רק סבר שיכול להיות ממזר אפילו מאשת אח כמבואר לעיל ל״ז, (עי׳ תוס׳ יבמות מט.)

וראיתי בספר אמת ליעקב שתירץ ששני ראב״י היו ע״ש.

לכאורה תמוה טובא, דעי׳ רש״י לז: ד״ה הלכתא וז״ל דקיי״ל משנת ראב״י קב ונקי במסכת גיטין סז עכ״ל והיינו שראב״י בדף לז: הוא ראב״י שנאמר עליו קב ונקי בהמגילה (מט:) ולכן מה איכפ״ל אם היו שנים מ״מ ראב״י בדף לז הוא אותו ראב״י שכתוב עליו קב ונקי בדף מט וצ״ע.

אולם אפשר שעל שניהם נאמר קב ונקי. וראיתי בספר אהבת ציון וירושלים במסכת שביעית שכתב דרק ראב״י הראשון קב ונקי וצ״ע כנ״ל.

ושאלתי הגר״ח קניבסקי וכתב לי לעיין בספר תולדות תנו״א (היימן). ועי״ש שכתב שמשנת שניהם קב ונקי ועל הראשון כתוב שהוא קב ונקי בהמגילת יוחסין (מט:) ועל השני בגיטין סז. איסי בן יהודה מונה שבחן כו׳ ודו״ק בזה.

לפי הנ״ל יש לפרש דברי רש״י בדף לז: כמין חומר, שראב״י בדף לז: הוא ראב״י השני שעליו נאמר קב ונקי במסכת גיטין ולא ביבמות ודו״ק היטב