סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 
מספר צפיות: 153
דף ב עמוד א
* "ראשית חכמה יראת ה' - על כן היה סדר רבותינו הקדושים להתחיל סדר המשנה ביחודו של הקב"ה ואמרו שחייב אדם לקרוא ק"ש לייחד שמו של הקב"ה ולקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והמצות ערב ובקר" (שלטי הגבורים).
* בתורה כבר נאמר חיוב קריאת שמע ("בשכבך ובקומך"), ולכן המשנה פותחת ושואלת "מאימתי קורין את שמע בערבית".
* המשנה ציינה שזמן קריאת שמע של ערבית הוא "משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן" ולא ציינה שזה "מזמן צאת הכוכבים" - כדי להשמיע לנו בדרך אגב שלכהן שנטמא וטבל מותר לאכול בתרומה מיד עם צאת הכוכבים (ולא צריך להמתין עד להבאת קרבן למחר).

דף ב עמוד ב
* בברייתא מובא שזמן קריאת שמע הוא "משהעני נכנס לאכול פתו במלח", ולמסקנת הגמרא זהו זמן שונה מהזמן (האמור במשנה) שבו "הכהנים נכנסים לאכול בתרומתן", ומאוחר לו.
* רבי מאיר (בברייתא) שאמר שזמן קריאת שמע הוא "משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן" סבר כרבי יוסי שזמן בין השמשות הוא "כהרף עין לפני צאת הכוכבים", ולכן זמן זה סמוך לחשכה הוא ונקרא זמן שכיבה.
מספר צפיות: 71
דף ג עמוד א
* לדעת רבי אליעזר יש 3 משמרות בכל לילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי (על חורבן בית המקדש והגלות), וסימני המשמרות הם: ראשונה - חמור נוער, שניה - כלבים צועקים, שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה.
* רבי יוסי למד מאליהו הנביא (באותה פעם שאליהו פגש אותו לאחר שרבי יוסי סיים את תפילתו בדרך בחורבה אחת בירושלים) שלושה דברים: אין נכנסין לחורבה, מתפללין בדרך, המתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה.
* מפני שלושה דברים אין נכנסין לחורבה: מפני חשד, מפני המפולת, ומפני המזיקין.

דף ג עמוד ב
* לדעת רבי יש 4 משמרות בלילה, ולדעת רבי נתן יש 3 משמרות בלילה, והגמרא מבררת את המקורות לדעתם.
* אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת - ונחלקו הדעות אם אסור לומר בפני המת רק דברי תורה או אף דברי תורה (וכל שכן שאסור לומר דברי חולין).
* נחלקו הדעות מה עשה דוד המלך עד חצות הלילה.
* נחלקו הדעות (בעמוד זה ובעמוד הבא) אם דוד המלך ידע מתי חצות הלילה במדוייק.
* כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה - באה רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.
* כשדוד המלך השיב לחכמי ישראל: "לכו והתפרנסו זה מזה", הם השיבו לו: "אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו", והשיב להם דוד: "לכו ופשטו ידיכם בגדוד".
מספר צפיות: 93
דף ד עמוד א
* מדוע דוד כינה את עצמו "חסיד"? - דעה 1: כי כל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות, ודוד כבר בחצות קם להודות לה', דעה 2: כי כל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות ועוסקים בכבודם, ודוד עוסק בלטהר אשה לבעלה, ועוד שכל מה שהוא עושה הוא נמלך במפיבשת רבו.
* דוד חשש שמא יגרום החטא ולכן אמר לקב"ה: מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו.
* ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא.

דף ד עמוד ב
* כך תיקנו חכמים: אדם בא מן השדה בערב, נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה, וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך - וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה.
* לדעת ר' יוחנן: איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית (אך ריב"ל חולק וסובר שבערבית קודם מתפללים ואח"כ קוראים את שמע).
* כל האומר "תהלה לדוד" בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
* מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל ("נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל").
* לדעת ריב"ל: אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ - מצוה לקרותו על מטתו.
מספר צפיות: 55
דף ה עמוד א
* לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע.
* עשרת הדברות, מקרא, משנה, נביאים וכתובים, גמרא - כולם נתנו למשה מסיני.
* כל הקורא ק''ש על מטתו - כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו / מזיקין בדילין הימנו.
* כל העוסק בתורה - יסורין בדילין הימנו.
* כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - הקב"ה מביא עליו יסורין.
* כל שהקב''ה חפץ בו - מדכאו ביסורין.
* האמוראים נחלקו מה נחשב ליסורין של אהבה.
* יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.
* 3 מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין, אלו הן:
תורה וארץ ישראל והעולם הבא.

דף ה עמוד ב
* כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו - מוחלין לו על כל עונותיו.
* לדעת רבי יוחנן: נגעים ובנים (הקובר את בניו) - אינן יסורין של אהבה.
* אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (ולכן רבי יוחנן לא ריפא את עצמו מהיסורין שהיו לו).
* לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות (לתורה ועושר).
* הגונב מן הגנב - טועם אף הוא טעם גניבה (וחוטא בכך).
* לא יהא דבר חוצץ בין המתפלל לבין הקיר.
* כל הנותן מטתו בין צפון לדרום - יהיו לו בנים זכרים / אף אין אשתו מפלת נפלים.
* שנים שנכנסו להתפלל, וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא - טורפין לו תפלתו בפניו, ולא עוד, אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל.
מספר צפיות: 39
דף ו עמוד א
* אלמלי נתנה רשות לעין לראות - אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין.
* אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.
* הקב"ה מצוי בבית הכנסת, ועשרה שמתפללין שכינה עמהם (נלמד מהפסוק: "אלהים נצב בעדת אל").
* חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהקב"ה מניח תפילין ומבארת מה כתוב בתפילין אלו.

דף ו עמוד ב
* כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד - הקב"ה משאיל בו.
* בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה - מיד הוא כועס.
* כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי אברהם בעזרו.
* היוצא מבית הכנסת - אל יפסיע פסיעה גסה.
* כל המתפלל אחורי בית הכנסת - נקרא רשע.
* כיון שנצטרך אדם לבריות - פניו משתנות ככרום / כאילו נדון בשני דינים אש ומים.
* אמר רב הונא: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה, רבי יוחנן אמר: אף בתפלת ערבית, רב נחמן בר יצחק אמר: אף תפלת שחרית.
* כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו - עובר בחמשה קולות, ואם משמחו - זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות / כאילו הקריב תודה / כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.
* כל אדם שיש בו יראת שמים - דבריו נשמעין.
* כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום - יקדים לו שלום, ואם נתן לו ולא החזיר - נקרא גזלן.
מספר צפיות: 30
דף ז עמוד א
* הקב"ה מתפלל כך: יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין.
* לא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך.
* מהפסוק "פני ילכו והנחותי לך" לומדים שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו.
* בלעם היה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה בכל יום.
* בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה - מיד כועס הקב"ה.
* טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה/ממאה מלקיות.
* לדעת רבי יוסי: 3 דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו, ולדעת רבי מאיר: אחת מהן לא נתנו לו.
* כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה, אפי' על תנאי, לא חזר בו.

דף ז עמוד ב
* מיום שברא הקב"ה את העולם, לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון.
* מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא היה אדם שהודה להקב"ה, עד שבאתה לאה והודתו.
* קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.
* לדעת רשב"י: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, והגמרא מקשה על כך מדברי ר' יצחק שאמר שאם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו, ומביאה 4 תירוצים.
* כל הקובע מקום לתפלתו - אויביו נופלים תחתיו.
* גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה.
מספר צפיות: 34
דף ח עמוד א
* אימתי עת רצון? בשעה שהצבור מתפללין.
* כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם.
* כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל - נקרא שכן רע, ולא עוד, אלא שגורם גלות לו ולבניו.
* לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים בבית הכנסת ואחר כך יתפלל.
* "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא" - נחלקו הדעות מהו "לעת מצא": אשה / תורה / מיתה / קבורה / בית הכסא.
* אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.
* מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
* גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים.
* אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו - ידור אצלו.
* "ועזבי ה' יכלו" - זה המניח ס"ת ויוצא.

דף ח עמוד ב
* לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו "עֲטָרוֹת וְדִיבֹן", שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.
* הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו (לוחות ושברי לוחות מונחות בארון).
* אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין (ואביי מציין מספר מקרים בהם כן מותר).
* רבי עקיבא ציין 3 דברים שהוא אוהב אצל המדיים, ורבן גמליאל ציין 3 דברים שהוא אוהב אצל הפרסיים.
* לדעת רשב"י: פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה.
מספר צפיות: 32
דף ט עמוד א
* זמן אכילת פסחים - לדעת רבי אלעזר בן עזריה ורבי אליעזר (ומשנתנו): עד חצות, לדעת רבי עקיבא ורבי יהושע (והברייתא): עד שיעלה עמוד השחר.
* גאולת ישראל ממצרים התחילה בערב.
* אמר לו הקב"ה למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל: בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק: "ועבדום וענו אותם" - קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" - לא קיים בהם.

דף ט עמוד ב
* "וישאלום" - מלמד שהשאילום בעל כרחם (ונחלקו האמוראים אם בעל כרחם של מצרים או של ישראל).
* "וינצלו את מצרים" - מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן / עשאוה כמצולה שאין בה דגים.
* יש 5 דעות של תנאים מאימתי קורין את שמע בשחרית, ורב הונא פסק כדעת אחרים ("משיראה את חברו רחוק ד' אמות ויכירנו").
* אביי פסק כדעת רבי יוחנן (דעה שישית) ש"ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום".
* כל הסומך גאולה לתפלה - אינו נזוק כל היום כולו.
* איזהו בן העוה"ב? זהו הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית.
* את "יהיו לרצון" תיקנו לומר לאחר י"ח ברכות (=בסיום תפילת עמידה), הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר י"ח פרשיות (פרקים א-ב בתהילים נחשבים לפרשה אחת).
מספר צפיות: 38

דף י עמוד א
* למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג? - שאם יאמר לך אדם: כלום יש עבד שמורד ברבו? אף אתה אמור לו: כלום יש בן שמורד באביו?
* שלמה אמר את הפסוק "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה.
* דוד המלך אמר 5 פעמים "ברכי נפשי" בספר תהילים כנגד הקב"ה וכנגד נשמה.
* "מי כהחכם ומי יודע פשר דבר" - מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו.
* אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם - אל ימנע עצמו מן הרחמים.

דף י עמוד ב
* אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת - אל ימנע עצמו מן הרחמים.
* "והטוב בעיניך עשיתי" - שסמך גאולה לתפלה / שגנז ספר רפואות.
* 6 דברים עשה חזקיהו המלך, על 3 הודו לו ועל 3 לא הודו לו.
* כל התולה בזכות עצמו - תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים - תולין לו בזכות עצמו.
* הגמרא מביאה דרשות שונות על פסוקים בענין השונמית.
* כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו - מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.
* אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל.
* המתפלל צריך שיכוין את רגליו.
* לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם.
* גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה.

מספר צפיות: 35
דף יא עמוד א
* לדעת ב"ש יש לקרוא קריאת שמע של ערב בשכיבה ושל יום בעמידה, ולדעת ב"ה כל אדם קורא כדרכו - והגמרא מבררת את טעמיהם.
* העוסק במצוה / חתן - פטור מקריאת שמע.
* אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה, חוץ מן התפילין.
* מי שעשה כדעת ב"ש - לדעת תני רב יחזקאל: מה שעשה עשה, לדעת רב יוסף: לא עשה ולא כלום, לדעת רב נחמן בר יצחק: חייב מיתה.

דף יא עמוד ב
* ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע בשחרית - "יוצר אור ובורא חשך" (כדי להזכיר מדת לילה ביום), ברכה שניה שלפני קריאת שמע בשחרית - אהבה רבה או אהבת עולם.
* אם לא בירך ברכות התורה בבוקר, וקרא קריאת שמע - אינו צריך לברך.
* הגמרא מביאה דעות שונות עבור איזה סוג לימוד צריך לברך ברכות התורה.
* הגמרא מביאה מחלוקת מה נוסח ברכות התורה.
* במשנה בתמיד נאמר: "אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת" - ונחלקו האמוראים מהי אותה ברכה (אהבה רבה או יוצר אור).
מספר צפיות: 39
דף יב עמוד א
* אף בגבולין בקשו לקבוע קריאת עשרת הדברות בקריאת שמע, אך לא עשו זאת בגלל תרעומת המינין (שלא יאמרו לעמי הארץ: אין שאר התורה אמת).
* החזיק כוס שכר וחשב שזה יין והתחיל לברך במחשבה שזה יין אך לבסוף סיים את הברכה על השכר - הגמרא מתלבטת מה הדין (והביאה 2 נסיונות לענות על כך ודחתה אותם).
* כל שלא אמר 'אמת ויציב' בשחרית ו'אמת ואמונה' בערבית - לא יצא ידי חובתו.
* המתפלל - כשהוא כורע כורע בברוך, וכשהוא זוקף זוקף בשם.

דף יב עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה כדעת רבה שבעשרת ימי תשובה יש לומר "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט".
* כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש - נקרא חוטא (ואם ת"ח הוא - צריך שיחלה עצמו עליו).
* כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו - מוחלין לו על כל עונותיו.
* בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע (בגלל הפסוק "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו"), אך לא קבעוה משום טורח צבור.
* את פרשת ציצית קבעו בקריאת שמע כי יש בה את הדברים הבאים: מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור ע"ז.
מספר צפיות: 44
דף יג עמוד א
* צרות אחרונות משכחות את הראשונות.
* כל הקורא לאברהם אברם - לדעת ת"ק: עובר בעשה, לדעת רבי אליעזר: עובר בלאו.
* פרק שני, המתחיל בעמוד זה, ממשיך לעסוק בדיני קריאת שמע.
* לדעת רבי יש לקרוא את קריאת שמע בלשון הקודש, ולדעת חכמים ניתן לקרוא קריאת שמע בכל לשון.
* לדעת רבי אליעזר: עד "על לבבך" יש צורך בכוונה, ולדעת רבי עקיבא: כל הפרשה צריכה כוונה.

דף יג עמוד ב
* הקורא את שמע - צריך שיכוין את לבו, ר' אחא משום ר' יהודה אומר: כיון שכוון לבו בפרק ראשון, שוב אינו צריך.
* ר' זוטרא ורבי יאשיה נחלקו אם פרשה שניה של קריאת שמע צריכה כוונה או קריאה, אך פרשה ראשונה לדעת שניהם צריכה גם כוונה וגם קריאה.
* כל המאריך באחד (באות ד') - מאריכין לו ימיו ושנותיו.
* לדעת רב יהודה: עד "על לבבך" בעמידה, ולדעת רבי יוחנן: כל הפרשה כולה בעמידה.
* "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" - זו ק"ש של ר' יהודה הנשיא.
* אמר "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" ונאנס בשינה - יצא.
* פרקדן (אף אם הוא בהטיה) - לא יקרא קריאת שמע.
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר