דף סב עמוד א
* אין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, אין נפרעין מעומד אלא מיושב, אין מקנחין בימין אלא בשמאל (ובגמרא מובאים כמה טעמים לדין זה).
* כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין, ויש אומרים אף חלומותיו מיושבים עליו.
* רבי אמי ורבי אסי אמרו שקיבלו מסורת בענין בית הכסא - להיות צנוע ולשתוק שם, וקיבלו מסורת בענין יסורים - לקבלם בשתיקה ולבקש רחמים.
* אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא.
* כשם שנפרעין מן המתים, כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהן (אם מפליגים בשבחו של המת יותר מדי).
* ירגיל אדם את עצמו ליפנות שחרית וערבית, כדי שלא יצטרך לנקביו באמצע היום ויהא צריך להתרחק.

דף סב עמוד ב
* על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע, על כל מושב שב חוץ מן הקורה.
* אמר לו דוד לשאול: מן התורה בן הריגה אתה, שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך.
* כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם.
* "וכהשחית ראה ה' וינחם" - נחלקו האמוראים מה ראה ה': יעקב אבינו / אפרו של יצחק / כסף כפורים / בית המקדש.
* הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא או על מנת להתפלל - מותר לעשותו קפנדריא.
* כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו.
* לדעת רבא: רקיקה בבית הכנסת מותרת.

דף סג עמוד א
* אין עונין אמן במקדש.
* הלל הזקן אומר: בשעת המכניסין (שאין חכמי הדור מרביצים תורה לתלמידים) - פזר (אתה לשנות לתלמידים), בשעת המפזרים - כנס, ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו - פזר, ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו - כנס.
* איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? - "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך".
* לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.
* לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו.
* אל ימנה אדם אפוטרופוס בתוך ביתו.
* למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? - לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
* למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות? - לומר לך כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותן לכהן סוף נצרך לכהן על ידי אשתו.
* כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו.
* כל המרפה עצמו מדברי תורה (ואפילו מצוה אחת) - אין בו כח לעמוד ביום צרה.

דף סג עמוד ב
* חכם שטמא - אין חברו רשאי לטהר, אסר - אין חברו רשאי להתיר.
* כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו - ולאורך כל העמוד מובאות דרשותיהם.
* חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני.
* אין התורה נקנית אלא בחבורה.
* מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה? - שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל".
* לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה (יעיין).
* כל המנבל עצמו על דברי תורה (ששואל לרבו כל ספקותיו ואף על פי שיש בהם שחבריו מלעיגים עליו) - סופו להתנשא.

דף סד עמוד א
* הגמרא מביאה 5 מימרות של רבי אבין הלוי.
* כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו.
* סיני ועוקר הרים - סיני קודם.
* על בעל הקורה להיכנס בעביה של קורה.
* כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה - כאילו נהנה מזיו שכינה.
* הנפטר מחברו - אל יאמר לו "לך בשלום", אלא "לך לשלום".
* הנפטר מן המת - אל יאמר לו "לך לשלום", אלא "לך בשלום".
* היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה.
* תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
* תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

הדרך עלך מסכת ברכות