דף סג עמוד א
* אין עונין אמן במקדש.
* הלל הזקן אומר: בשעת המכניסין (שאין חכמי הדור מרביצים תורה לתלמידים) - פזר (אתה לשנות לתלמידים), בשעת המפזרים - כנס, ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו - פזר, ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו - כנס.
* איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? - "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך".
* לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.
* לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו.
* אל ימנה אדם אפוטרופוס בתוך ביתו.
* למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? - לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
* למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות? - לומר לך כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותן לכהן סוף נצרך לכהן על ידי אשתו.
* כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו.
* כל המרפה עצמו מדברי תורה (ואפילו מצוה אחת) - אין בו כח לעמוד ביום צרה.

דף סג עמוד ב
* חכם שטמא - אין חברו רשאי לטהר, אסר - אין חברו רשאי להתיר.
* כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו - ולאורך כל העמוד מובאות דרשותיהם.
* חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני.
* אין התורה נקנית אלא בחבורה.
* מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה? - שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל".
* לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה (יעיין).
* כל המנבל עצמו על דברי תורה (ששואל לרבו כל ספקותיו ואף על פי שיש בהם שחבריו מלעיגים עליו) - סופו להתנשא.

דף סד עמוד א
* הגמרא מביאה 5 מימרות של רבי אבין הלוי.
* כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו.
* סיני ועוקר הרים - סיני קודם.
* על בעל הקורה להיכנס בעביה של קורה.
* כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה - כאילו נהנה מזיו שכינה.
* הנפטר מחברו - אל יאמר לו "לך בשלום", אלא "לך לשלום".
* הנפטר מן המת - אל יאמר לו "לך לשלום", אלא "לך בשלום".
* היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה.
* תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
* תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

הדרך עלך מסכת ברכות