סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 
מספר צפיות: 78

דף קב עמוד א
* היו מסובים ועקרו רגליהם ואח"כ חזרו - לדעת ת"ק בברייתא: בדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם (כגון: שבעת המינים) לא צריך לברך שוב, לדעת רבי יהודה: צריך לברך.
* בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום - לדעת רבי יהודה: מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום ושני אומר עליו ברכת המזון, לדעת ר' יוסי: אוכל והולך עד שתחשך (וכשיגמרו סעודתם - כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קדושת היום).

דף קב עמוד ב
* אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.
* אם יש לו רק כוס יין אחת - אומרים שתי קדושות על כוס אחד.
* סדר הקידוש וההבדלה ביום טוב שחל להיות אחר השבת - לדעת רב: יקנ"ה (יין קידוש נר הבדלה), לדעת שמואל: ינה"ק.
* ביום טוב שחל להיות אחר השבת לא מברכים על הבשמים בהבדלה, כי גם ביום טוב יש לנו נשמה יתירה כשבת. (רשב"ם)

מספר צפיות: 73

דף קג עמוד א
* הגמרא מביאה דעות שונות לגבי סדר קידוש והבדלה ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת, ומכריעה להלכה כדעת רבא: יקנה"ז (יין קידוש נר הבדלה זמן).
* סדר ההבדלה במוצאי שבת כאשר יש לו רק כוס אחת - רבי יוחנן אמר שנהגו העם כדעת בית הלל לפי שיטת רבי יהודה (מזון, בשמים, מאור, הבדלה)
* רבא בירך בשבת על היין של הקידוש ואח"כ בירך על היין של ברכת המזון.

דף קג עמוד ב
* אמימר ומר זוטרא ורב אשי ישבו בסעודה - אמימר בירך על כל כוס וכוס שהביאו לפניו, מר זוטרא בירך על הכוס הראשונה ועל הכוס של ברכת המזון, ורב אשי בירך רק על הכוס הראשונה. (והגמרא מבארת את טעמיהם).
* אבוקה להבדלה - מצוה מן המובחר.
* נוסח ההבדלה של רבא: המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה (שלא כמו נוסח ההבדלה של רבי יהודה הנשיא: המבדיל בין קודש לחול).

מספר צפיות: 55

דף קד עמוד א
* המבדיל - לדעת שמואל: צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו, לדעת פומבדיתאי: צריך שיאמר מעין הפתיחה סמוך לחתימתו.
* יום טוב החל ביום שישי - לא עושים הבדלה במוצאי יום טוב.
* נחלקו התנאים אם בברכת הבדלה חייבם לומר לכל הפחות שלוש הבדלות או שאפשר לומר הבדלה אחת.
* המבדיל - צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה.
* נחלקו הדעות מה היא חתימת ההבדלה: חותם בסדר בראשית / חותם ביוצר בראשית / חותם מקדש ישראל / חותם המבדיל בין קודש לחול.

דף קד עמוד ב
* עולא סבר שיש לחתום בהבדלה "המבדיל בין קודש לחול".
* כל הברכות כולן פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ מברכת מצות וברכת הפירות (שפותח בהן בברוך ואין חותם בהן בברוך) וברכה הסמוכה לחבירתה וברכה אחרונה שבקרית שמע (שחותם בהן בברוך ואין פותח בהן בברוך), ובברכת הטוב והמטיב פותח בה בברוך ואינו חותם בה בברוך.

מספר צפיות: 60

דף קה עמוד א
* כשם שהשבת קובעת למעשר (שאכילת עראי נחשבת לקבע), כך שבת קובעת לקידוש (שאסור לטעום עד שיקדש).
* יציאת השבת לא קובעת להבדלה (שאם היו אוכלים בשבת והגיע הלילה אסורים להמשיך לאכול עד שיבדילו).
* לדעת רבי עקיבא: כל הטועם כלום קודם שיבדיל - מיתתו באסכרה.
* רבינא הסתפק אם מי שלא קידש בערב שבת יכול להשלים זאת ולקדש למחרת.
* כבוד יום (יום השבת) וכבוד לילה (ליל שבת) - כבוד יום קודם.

דף קה עמוד ב
* חביבה מצוה בשעתה.
* הכנסת השבת על ידי קידוש - כל מה שיכולים להקדימה עדיף, והוצאת השבת על ידי הבדלה - עדיף לאחר כדי שלא תהיה השבת עלינו כמשא שממהרים לפורקה.
* הגמרא מדייקת מברייתא את הדינים הבאים: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, ברכת המזון טעונה כוס, כוס של ברכה צריך שיעור, המברך צריך שיטעום, טעמו פגמו, טעם מבדיל, אומרים ב' קדושות על כוס אחד.

מספר צפיות: 51

דף קו עמוד א
* הגמרא מביאה דעות שונות באיזה אופן היין נעשה פגום.
* הגמרא מביאה ברייתא ובה המקור לכך שצריך לעשות קידוש (על היין) בליל שבת וביום השבת.
* נוסח ברכת הקידוש ביום השבת ("קידושא רבה") הוא "בורא פרי הגפן".
* מי שלא הבדיל במוצאי שבת יכול להבדיל עד יום רביעי, אך על האש ניתן לברך רק במוצאי שבת.

דף קו עמוד ב
* לדעת רב ברונא בשם רב: הנוטל ידיו לסעודה קודם קידוש - לא יקדש על היין אחרי הנטילה, אלא ישמע קידוש ממישהו אחר, אך רב יצחק בר שמואל בר מרתא חולק על כך.
* לדעת רב: טעם - אינו מקדש (ומבאר רשב"ם: אם אכל לא יקדש כל הלילה אלא למחר קודם סעודה), לדעת שמואל: טעם - מקדש.
* נחלקו האמוראים לגבי מי שטעם קודם הבדלה אם יכול להבדיל.

מספר צפיות: 47

דף קז עמוד א
* לדעת אמימר ניתן להבדיל על "חמר מדינה".
* הגמרא מדייקת שאמימר סובר: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, אסור לו לאדם שיאכל קודם שיבדיל, מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו.
* לדעת רב ושמואל: כשם שאין מקדשין על השכר, כך אין מבדילין עליו.
* ישנה מחלוקת תנאים אם ניתן לקדש על שכר.
* שיעור היין שהמקדש צריך לטעום - לדעת ת"ק: כל שהוא, לדעת רבי יוסי בר יהודה: מלוא לוגמיו.

דף קז עמוד ב
* למסקנת הגמרא: מה שנאמר במשנה (בתחילת הפרק) שלא יאכל אדם בערב פסח סמוך למנחה, הכוונה היא למנחה קטנה, ומשום החשש שיאכל את המצה אכילה גסה.
* הגמרא מפרטת דברים שמותר לאכול בערב פסח, למרות שאין אדם רשאי לקבוע סעודתו על הפת בערב פסח מסמוך למנחה.
* רבא היה שותה יין בכל היום של ערב פסח כדי ששתיית היין תגרור את ליבו ויאכל מצה יותר בתיאבון.

מספר צפיות: 55

דף קח עמוד א
* רב ששת (שהיה איסתניס) ישב בתענית בכל ערב פסח, כדי שיוכל לאכול מצה לתיאבון.
* מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו.
* מצה - צריך הסיבה, מרור - אין צריך הסיבה.
* למסקנת הגמרא, הלכה למעשה, בכל ארבע כוסות יין צריך הסיבה.
* הסיבה צריכה להיות על צד שמאל.
* אשה אצל בעלה - לא צריכה הסיבה אלא אם היא אשה חשובה.
* בן אצל אביו - צריך הסיבה.
* תלמיד אצל רבו - לדעת רב יוסף: לא צריך הסיבה.
* שמש - צריך הסיבה.

דף קח עמוד ב
* נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס.
* ארבע כוסות הללו - צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה (שלכל כוס יהיה רביעית לאחר שימזגו אותה במים).
* ארבע כוסות: שתאן חי - יצא ידי יין אך לא ידי חירות, שתאן בבת אחת - יצא ידי יין אך לא ידי ארבע כוסות, השקה מהן לבניו ולבני ביתו - יצא (אם שתה רוב כוס).
* גם נשים חייבות בארבע כוסות, ולגבי תינוקות ישנה מחלוקת תנאים.

מספר צפיות: 46

דף קט עמוד א
* אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו.
* אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש, חוץ מערבי פסחים (בשביל תינוקות כדי שלא ישנו) וערב יום הכפורים (כדי שיאכילו את בניהם).
* חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל - לדעת ת"ק: משמחם ביין, לדעת רבי יהודה: אנשים ביין, ונשים בבבל בבגדי צבעונין בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין.
* בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין.
* שיעור רביעית הוא אצבעיים על אצבעיים בגובה אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע.

דף קט עמוד ב
* שיערו חכמים שיעור מי מקוה ארבעים סאה.
* לדעת רבין בר חיננא: שולחן של מקדש היה של פרקים, אך הגמרא דוחה את ההוכחה שהוא מביא לכך.
* הגמרא מביאה שלושה הסברים איך חכמים תיקנו ארבע כוסות והרי עלולים לבוא על ידי כך לידי סכנה (בגלל "זוגות").
* ליל שמורים - ליל המשומר ובא מן המזיקין.

מספר צפיות: 51

דף קי עמוד א
* הדף כולו עוסק בדין "זוגות".
* שותה כפלים - דמו בראשו, אם לא ראה פני השוק בין כוס לכוס.
* "זוגות" מזיקים רק אם לאחר מכן יוצא לדרך או הולך לישון או הולך לבית הכסא, אך אם נשאר בביתו זה מזיק רק לאדם חשוב.
* לדעת עולא: עשרה כוסות ומעלה אין בהם משום זוגות, לדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא: בשמונה אין בהם משום זוגות, לדעת רבה ורב יוסף: בשש אין בהם משום זוגות, לדעת אביי ורבא: בארבע אין בהם משום זוגות. [אך לעניין כשפים יש לחשוש אף ביותר מעשרה, כמבואר בעמוד הבא].
* השותה שתי כוסות (אף אם שתה בשוגג) - המזיקים הורגים אותו, השותה ארבע כוסות - לא הורגים אותו אך מזיקים לו, וזה רק אם שתה במזיד.

דף קי עמוד ב
* מי שמקפיד על הזוגות - המזיקים מקפידים ומזיקים לו, מי שלא מקפיד על הזוגות - המזיקים לא מקפידים עליו, אך ראוי לחשוש.
* כל שגמרו בידי אדם - אין בהן משום זוגות, כל שגמרו בידי שמים בדברי מאכל - חוששים.
* חנות, נמלך, אורח, אשה שאינה חשובה - אין בהם משום זוגות.

מספר צפיות: 30

דף קיא עמוד א
* ריש לקיש מפרט ארבעה דברים שהעושה אותם דמו בראשו ומתחייב בנפשו (בגלל מזיקים/שדים).
* שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין, ואלו הן: הכלב והדקל והאשה, ויש אומרים: אף החזיר, ויש אומרים: אף הנחש.
* הגמרא מפרטת דברים נוספים שיש בהם משום סכנה.

דף קיא עמוד ב
* הגמרא מפרטת חמישה סוגים שונים של צל שרוח רעה שורה בהם.
* הגמרא עוסקת בענייני שדים שונים, ובשד הנקרא "קטב מרירי".
* רב יוסף מפרט שלושה דברים שמביאים לידי עיוורון.
* הגמרא מפרטת דברים שמביאים לידי עניות.

מספר צפיות: 53

דף קיב עמוד א
* לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, ואם שתה דמו בראשו מפני סכנת רוח רעה. (והגמרא מפרטת מה תקנתו של מי ששתה).
* לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה, ואם שתה דמו בראשו מפני סכנת שברירי (עורון). (והגמרא מפרטת מה תקנתו של מי ששתה).
* אע"פ שאמר רבי עקיבא "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות", אבל עושה הוא דבר מועט בתוך ביתו לכבוד שבת.
* הברייתא מפרטת שבעה דברים שציווה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו.
* כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך.
* הברייתא מפרטת חמשה דברים שציווה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוש בבית האסורים.
* "שבשתא כיון דעל על". (טעות בלימוד, כיון שנכנסה לראש, קשה להוציאה אח"כ).

דף קיב עמוד ב
* הגמרא מביאה ארבעה דברים שציווה רבינו הקדוש את בניו.
* עור, דג, וכוס, חמין, וביצים, וכנים לבנים - כולן קשין לדבר אחר (צרעת).
* הגמרא מביאה שלושה דברים שציווה רבי ישמעאל ברבי יוסי את רבי, ושלשה דברים שציווה רבי יוסי ברבי יהודה את רבי.
* לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות.
* על רבי חנינא בן דוסא מכריזים ברקיע "היזהרו בחנינא ובתורתו", ועל אביי מכריזים ברקיע "היזהרו בנחמני ובתורתו".

מספר צפיות: 62

דף קיג עמוד א
* הגמרא מביאה הנהגות שציווה רב לרב אסי ולרב כהנא ולחייא בנו.
* שלושה אין מתקנאין בהן: נכרי קטן, ונחש קטן, ותלמיד קטן. (כי הם עתידים לגדול, וינקמו ממי שהתגרה בהם).
* כשאתה יוצא למלחמה אל תצא בראשונה אלא תצא באחרונה, ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו.
* אל תהי רגיל לעשות דבריך בפרהסיא במקום מגולה, בתך בגרה - שחרר עבדך ותן לה, והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון.
* שלושה מנוחלי העוה"ב: הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות.
* שלושה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום: על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה.

דף קיג עמוד ב
* שלושה הקדוש ברוך הוא אוהבן: מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו מעמיד על מדותיו.
* שלושה הקדוש ברוך הוא שונאן: המדבר א' בפה ואחד בלב, והיודע עדות בחבירו ואינו מעיד לו, והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי.
* שלושה שונאין זה את זה: הכלבים והתרנגולין והחברין, ויש אומרים: אף הזונות, ויש אומרים: אף תלמידי חכמים שבבבל.
* שלושה אוהבין זה את זה: הגרים ועבדים ועורבין.
* ארבעה אין הדעת סובלתן: דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס מתגאה על הציבור בחנם, ויש אומרים: אף המגרש את אשתו פעם ראשונה ושניה ומחזירה.
* שבעה מנודין לשמים: יהודי שאין לו אשה, ושיש לו אשה ואין לו בנים, ומי שיש לו בנים ואין מגדלן לתלמוד תורה, ומי שאין לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, והמונע מנעלים מרגליו, ויש אומרים: אף מי שאין מיסב בחבורה של מצוה.

1 2
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר