סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 
מספר צפיות: 43

דף טו עמוד א
* תקרת בית העשויה מנסרים - נחלקו התנאים כיצד ניתן להכשירה לסוכה (ע"י החלפת כל נסר שני בסכך כשר ו/או ע"י שינענע את הנסרים לשם סכך). (והגמרא דנה באריכות לבאר את מחלוקתם).
* פרוץ כעומד - רב פפא: מותר, רב הונא בריה דרב יהושע: אסור.
* מוטות פסולים וסכך כשר - לדעה הסוברת ש'פרוץ כעומד מותר' הסוכה כשרה אף אם הרווח בין המוטות (=מקום הסכך) שווה בדיוק למוטות, ולדעה הסוברת ש'פרוץ כעומד אסור' יש צורך שיהיה סכך כשר יותר מאשר סכך פסול (=המוטות).

דף טו עמוד ב
* לדעה הסוברת ש'פרוץ כעומד אסור' יש צורך שיהיה סכך כשר יותר מאשר סכך פסול (=המוטות), ומביאה הגמרא שני אופנים בביאור דברי המשנה ("המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה"): או במעדיף או בשתי וערב.
* לדעת רבי אמי בר טביומי: סכך העשוי מבלאי כלים - פסול מדרבנן (למרות שבלאי כלים לא מקבלים טומאה - גזרו עליהם חכמים מכיון שהם באו מכלי שמקבל טומאה).

מספר צפיות: 45

דף טז עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לרבי אמי בר טביומי (הסובר שסכך העשוי מבלאי כלים - פסול מדרבנן).
* החוטט בגדיש לעשות לו סוכה - הסוכה פסולה, אך אם היה בהתחלה (לפני שחטט) חלל בגובה טפח וברוחב שבעה טפחים על שבעה טפחים - הסוכה כשרה, כי במקרה זה היה מההתחלה סכך כשר והחטיטה מתקנת רק את הדפנות, ועל הדפנות לא נאמר 'תעשה ולא מן העשוי'.
* 'מחיצה תלויה' (שגובהה 10 טפחים, אך הקצה התחתון שלה תלוי באויר ולא מגיע ל-3 טפחים סמוך לקרקע) - נחלקו התנאים אם מחיצה כזו כשרה לסוכה, וכן נחלקו תנאים אחרים אם מחיצה כזו כשרה בהלכות שבת בדיני חצר (והגמרא בעמוד הבא מסיקה שאין חפיפה בין 2 המחלוקות).

דף טז עמוד ב
* רבי יוסי היה ראש של ישיבת ציפורי. (רש"י)
* דופן בגובה 4 טפחים ומשהו יכולה לשמש כדופן בסוכה שגבוהה 10 טפחים אם יעמידנה באמצע הגובה במרחק של פחות מ-3 טפחים לכל כיוון (בהסתמך על דין 'לבוד' ב-2 הצדדים).
* דופן ברוחב 4 טפחים ומשהו יכולה לשמש כדופן בסוכה אם יעמידנה בפחות מ-3 טפחים סמוך לדופן השניה.

מספר צפיות: 48

דף יז עמוד א
* אויר, בין מן הצד ובין באמצע הסכך - כאשר שטח האויר הוא שלושה טפחים ומעלה, הסוכה פסולה (כי מעל שלושה טפחים לא אומרים 'לבוד').
* הגמרא מבארת מדוע המשנה פירטה שלושה מקרים בהם אומרים דין "דופן עקומה".
* שיעור סכך פסול הפוסל את הסוכה כאשר הוא באמצע הסוכה - לדעת רב: ארבעה טפחים, לדעת רבה: ארבע אמות. (לשיטת סורא).

דף יז עמוד ב
* בגד שייחדו למשכב הזב - מטמא ליעשות אב הטומאה במשכב הזב או במדרסו, אם שיעורו הוא לפחות שלושה טפחים על שלושה טפחים.
* שיעור סכך פסול הפוסל את הסוכה כאשר הוא באמצע הסוכה - לדעת שמואל: ארבעה טפחים, לדעת רב: ארבע אמות. (לשיטת נהרדעא).

מספר צפיות: 49

דף יח עמוד א
* האם יש דין 'לבוד' באמצע? - בסכך: מחלוקת אמוראים, במבוי: יש (כי דין מבוי הוא מדרבנן), בהלכות טומאה: אין (כך הלכה למשה מסיני).
* הגמרא מבררת מדוע "צחנתא" (מין דגים קטנים) של נהר שנקרא "בב" מותרים באכילה לדעת אביי.
* סיכך על גבי אכסדרה שיש לה עמודים, והמרחק בין עמוד לעמוד הוא פחות משלושה טפחים - הסוכה כשרה (מדין לבוד).

דף יח עמוד ב
* סיכך על גבי אכסדרה שאין לה עמודים - נחלקו אביי ורבא אם אומרים "פי תקרה יורד וסותם" והסוכה כשרה, או לא.
* בסוכה עם שתי דפנות מקבילות בלבד - לדעת כולם לא אומרים "פי תקרה יורד וסותם" (כיון שרבים עוברים שם).
* אכסדרה בבקעה - נחלקו רב ושמואל אם נחשבת לרשות היחיד (כי אומרים "פי תקרה יורד וסותם") או לא.

מספר צפיות: 41

דף יט עמוד א
* לדעת כולם לא אומרים "פי תקרה יורד וסותם" כאשר פי התקרה אינו ניכר ("כשהשוה את קירויו").
* בפומבדיתא שנו כך את מחלוקת אביי ורבא: סיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין - דברי הכל פסולה, יש לה פצימין - לדעת אביי: כשרה, לדעת רבא: פסולה.
* סוכה, ששתי דפנות סמוכות עשויות כהלכתן, והדופן השלישית "נראה מבחוץ ושוה מבפנים" - כשרה.
* "פסל היוצא מן הסוכה - נידון כסוכה", ובגמרא מובאים ארבעה הסברים לתיאור המקרה.

דף יט עמוד ב
* סוכה כמין צריף או שסמכה לכותל (=שאין לה גג אופקי) - נחלקו התנאים אם סוכה זו כשרה (כי "שיפועי אהלים כאהלים דמו") או לא. [אך אם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח - כשרה לדעת כולם, כי אז ניכר קצת שיש גג].
* הגמרא מקשה על סתירה הנובעת מדיוק מהרישא של המשנה ("מחצלת קנים גדולה עשאה לשכיבה - מקבלת טומאה ואין מסככין בה") לסיפא של המשנה ("לסיכוך - מסככין בה ואינה מקבלת טומאה"), ודנה בישוב הסתירה.

מספר צפיות: 18

דף כ עמוד א
* למסקנת הגמרא (בביאור המשנה שבעמוד הקודם): סתם מחצלת קטנה מיועדת לשכיבה ולכן פסולה לסיכוך עד שייעד אותה לשם סכך, ואילו בסתם מחצלת גדולה נחלקו הדעות.
* כל הנעשה אב הטומאה על ידי מדרס - נעשה אב הטומאה כשהוא טמא מת.
* נחלקו האמוראים בביאור המילה "חוצלות" שבמשנה במסכת עדויות - שק של רועים או מחצלות ממש.
* לשון כבוד הוא זה, שכשהוא מזכיר אביו או רבו לאחר מיתתו יאמר: "הריני כפרת משכבו" (יסורין הבאין עלי לכפרתו הן). (רש"י)
* כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה.

דף כ עמוד ב
* הגמרא דנה במחלוקת האמוראים (שבעמוד הקודם) לגבי ביאור המילה "חוצלות".
* מותר לסכך במחצלת שטוחה שאין לה שפה סביב (ולכן איננה כלי ואינה מקבלת טומאה).
* במשנה הראשונה בפרק שני, המתחיל בעמוד זה, מובאת מחלוקת ת"ק ורבי יהודה לגבי הישן בסוכה מתחת מטה שגבוהה עשרה טפחים אם יצא ידי חובת סוכה.

מספר צפיות: 9
דף כא עמוד א
* אחת המעלות שעשו בפרה אדומה היתה שגידלו ילדים בטהרה באופן מיוחד עבור מילוי המים לקידוש מי החטאת.

דף כא עמוד ב
* תלמיד חכם מניח מתחת למטתו רק מנעלים וסנדלים, אך לא דברים אחרים - כיון שגנאי הוא לו שמרגיל בני הבית לשם. (רש"י)
*אפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד (צריך לשומעם שיתנו להן לב) שנאמר 'ועלהו (דבר קל שבו) לא יבול'.
* הסומך סוכתו בכרעי המטה - יש מחלוקת תנאים אם הסוכה כשרה, ויש מחלוקת אמוראים מה הטעם של הדעה הפוסלת (מפני שאין לה קבע או מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה). - סוגיה זו היא המקור לדין 'מעמיד' המפורסם בו יש כמה פרטי דינים ומחלוקות.
מספר צפיות: 14
דף כב עמוד א
* 'סוכה מדובללת... כשרה' - רב ביאר שהכוונה היא ל"סוכה ענייה" ('מדולדלת' - שיש בה קצת סכך, וכשרה אם צילתה מרובה מחמתה), ושמואל ביאר שהכוונה היא ל"קנה עולה וקנה יורד" ('מבולבלת' - שחלק מהסכך למעלה וחלק למטה ומתוך כך חמתה מרובה ואעפ"כ כשרה).
* בדבר שרוחבו טפח אומרים 'חבוט רמי' (השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו); דין זה מוזכר בסוגיה לגבי: סוכה, טומאה וקורת מבוי.

דף כב עמוד ב
* 'כזוזא מלעיל - כאיסתרא מלתחת' ולכן אם בסכך למעלה שטח הצל שווה בדיוק לשטח החמה, אז הסוכה פסולה, כי כתוצאה מכך בקרקעית למטה החמה מרובה מהצל. (ע"פ רש"י)
* סוכה שסככה עבה כמו גג של בית - כשרה אף אם אין הכוכבים נראין מתוכה, ולדעת ב"ה כשרה אף אם אין כוכבי חמה נראין מתוכה.
מספר צפיות: 16
דף כג עמוד א
* סוכה שלא יכולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה - פסולה; סוכה שיכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה ביבשה - כשרה; סוכה שיכולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה אך לא יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה ביבשה - רבן גמליאל פוסל ור' עקיבא מכשיר (ויסוד מחלוקתם הוא האם הסוכה צריכה להיות דירת קבע או עראי).
* סוכה על גבי בהמה - ר' מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל (כי לדעתו הסוכה צריכה להיות ראויה לשימוש ל-7 ימים, ואילו סוכה זו לא ראויה ל-7 ימים כי חכמים גזרו שאסור להיכנס אליה ביום טוב)
* בהמה המשמשת כדופן לסוכה - ר' מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר. (וטעמו של ר' מאיר יתברר למסקנה רק בדף הבא).

דף כג עמוד ב
* יש מחלוקת תנאים האם 'חוששים למיתה' (לדוגמא: כהן הנשוי לישראלית, שהלך למדינת הים - האם חוששים שמת ואשתו אסורה לאכול בתרומה או לא).
מספר צפיות: 6
דף כד עמוד א
* הטעם שר' יהודה סובר שמתקינין לכהן גדול ביום כיפור אשה נוספת, זה לא בגלל חשש אמיתי שמא אשתו תמות, אלא רק כי 'מעלה עשו בכפרה'.
* יש מחלוקת מהו הטעם שר' מאיר פוסל בהמה המשמשת כדופן לסוכה - או כי סובר שמחיצה שעומדת ע"י רוח אינה מחיצה או כי סובר שמחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה.

דף כד עמוד ב
* לדעת ר' יוסי הגלילי ניתן לכתוב גיטי נשים רק על דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, וחכמים חולקים.
* מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה - אינה מחיצה כשרה (לדיני סוכה ושבת), ולכן אילנות המשמשות כדופן לסוכה, הסוכה תהיה כשרה רק אם ארג את ענפי האילן שלא ינועו ברוח.
מספר צפיות: 12
דף כה עמוד א
* 'העוסק במצוה פטור מן המצוה' - ולכן: שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה, והכונס את הבתולה פטור מקרית שמע.
* הכונס את האלמנה - חייב בקריאת שמע כי הוא לא טרוד וכן יכול לקיים את שתיהן; מי שטבעה ספינתו בים - חייב בקריאת שמע כי הוא לא טרוד במצוה.

דף כה עמוד ב
* אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין (ביום הראשון לאבלותו).
* מצטער פטור מן הסוכה, אך אבל חייב בסוכה (כי יכול לשלוט על צערו).
* חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מ: סוכה, תפילה, תפילין.
מספר צפיות: 10
דף כו עמוד א
*חולה (ואפילו שאין בו סכנה) - הוא ומשמשיו פטורים מן הסוכה; מצטער - הוא פטור ומשמשיו לא.
* אוכלין אכילת עראי (עד כביצה פת) חוץ לסוכה, ואין ישנים אפילו לא שינת עראי חוץ לסוכה.
* כשאדם לבוש בתפילין - מותר לו לישון שינת עראי (כדי הילוך מאה אמה), אך לא שינת קבע (רש"י: מחשש שמא יפיח).

דף כו עמוד ב
* אסור לאדם לישן ביום (מפני ביטול תורה) יותר משינת הסוס (=שיתין נשמי).
* אביי היה ישן ביום (כשיעור זמן ההליכה מפומבדיתא לבי כובי) וגער בו רבא: "עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך".
1 2 3 4
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר