סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
מספר צפיות: 76

דף טו עמוד א
* ראש השנה של האתרוג הוא בחודש שבט, למרות שהולכים בו לעניין מעשר אחר לקיטה כירק.
* ט"ו בשבט ראש השנה לאילן - הכוונה ל"שבט דחדשים" ולא ל"שבט דתקופה".
* גם בשנה מעוברת ראש השנה לאילן הוא בחודש שבט (ולא בחודש אדר א').
* "אתרוג בת שישית שנכנסה לשביעית" - רבה ורב המנונא נחלקו אם אתרוג זה חייב במעשר (כדין שנה שישית), אך לדעת כולם פטור מביעור (כדין שנה שישית).

דף טו עמוד ב
* בברייתא נאמר שלדעת כולם הולכים באתרוג אחר לקיטה בנוגע לשיוך לשנת המעשר, אך בנוגע לשיוך לשנת השמיטה נחלקו התנאים אם הולכים אחר חנטה או אחר לקיטה.
* לדעת רבי נחמיה: אילן שפירותיו נלקטים כאחד - הולכים בו (בנוגע לשיוך לשנת המעשר) לפי זמן הלקיטה (ולא לפי זמן החנטה כנהוג באילנות).
* רבי יוחנן אמר שנהגו העם בחרובין כרבי נחמיה.

מספר צפיות: 100

דף טז עמוד א
* במשנה מובא שבארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, ובסוכות על המים.
* בברייתא מובאות ארבע דעות נוספות - לדעת רבי מאיר: הכל נידונים בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום כיפור, לדעת רבי יהודה: הכל נידונים בראש השנה וגזר דין של התבואה הוא בפסח ושל פירות האילן בעצרת ושל פירות האילן בסוכות ושל אדם ביום כיפור, לדעת רבי יוסי: אדם נידון בכל יום, לדעת רבי נתן: אדם נידון בכל שעה.
* יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין.
* אמר הקב"ה: אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות - מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה בשופר.
* אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם.
* למה תוקעים ומריעים כשהם יושבים ואחר כך כשהם עומדים? - כדי לערבב השטן.

דף טז עמוד ב
* בעמוד זה מובאות שבע מימרות של רבי יצחק (בנוסף לאחת בסוף העמוד הקודם) העוסקות ב: ראש השנה, דין, רגל.
* אין דנים את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה.
* כל המוסר דין על חברו - הוא נענש תחילה.
* ארבעה דברים מקרעים גזר דינו של אדם: צדקה, צעקה, שינוי השם, שינוי מעשה, ויש אומרים אף שינוי מקום.
* חייב אדם להקביל פני רבו ברגל.
* חייב אדם לטהר את עצמו ברגל.
* שלושה ספרים נפתחים בראש השנה: של רשעים גמורים, של צדיקים גמורים, של בינוניים.

מספר צפיות: 82

דף יז עמוד א
* בינוניים - לדעת בית שמאי: יורדים לגיהנום ומצפצפים ועולים, לדעת בית הלל: לא יורדים לגיהנום אם אינם פושעי ישראל בגופם (כי הקב"ה מטה כלפי חסד).
* המינין והמסורות והאפיקורסים, שכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים, ושפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חיתיתם (=אימתם) בארץ חיים, ושחטאו והחטיאו את הרבים - יורדים לגיהנום ונידונים בה לדורי דורות.
* כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים - אינו רואה בן תלמיד חכם.
* כל המעביר על מדותיו - מעבירין לו על כל פשעיו.

דף יז עמוד ב
* "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא" - אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה.
* ברית כרותה ל-י''ג מדות (אם יזכירום ישראל בתפילת תעניתם) שאינן חוזרות ריקם.
* גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם - והיינו דוקא לציבור אך לא ליחיד (אך בעמוד הבא מובא שביחיד יש מחלוקת תנאים).

מספר צפיות: 76

דף יח עמוד א
* ישנה מחלוקת תנאים אם גזר דין של יחיד יכול להיקרע גם לאחר מתן גזר הדין.
* גזר דין (אף של רבים) שהקב"ה נשבע לקיים אותו - לא יכול להיקרע.
* רבה ואביי היו מצאצאי בית עלי (שנגזר עליהם למות צעירים) - רבה עסק בתורה וחי ארבעים שנה, אביי עסק בתורה ובגמילות חסדים וחי שישים שנה.
* גזר דין של ציבור - אף על פי שנחתם, ניתן לקרוע אותו.
* "כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" - פסוק זה אמור לגבי ציבור, "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" - פסוק זה אמור ביחיד, בעשרת ימי תשובה.
* בראש השנה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון - בגמרא מובאים שלושה פירושים לביאור הביטוי "בני מרון".

דף יח עמוד ב
* הצומות: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה (ואסורים בהספד ובתענית), יש גזרת המלכות - צום (חובה), אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענים רצו אין מתענים (ולכן לא יוצאים שליחים על חודש תמוז וטבת להודיע שקידשו בית דין את החודש).
* בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. 
* שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית א-להינו.
* "וְצוֹם הָעֲשִׂירִי" - לדעת רבי עקיבא: זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים, לדעת רבי שמעון: זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר.
* האמוראים נחלקו אם בטלה מגילת תענית (לאחר חורבן הבית) ולכן הימים הטובים שמוזכרים במגילה מותרים בהספד ובתענית או שלא בטלה מגילת תענית.

מספר צפיות: 84

דף יט עמוד א
* הימים הכתובים במגילת תענית - אסורים בתענית הם ולפניהם ולאחריהם, אך שבתות וימים טובים - הם אסורים, אך לפניהם ולאחריהם מותרים.
* דברי סופרים (בניגוד לדברי תורה) צריכים חיזוק.
* כשמלכות רומי גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות - הלכו היהודים (בעקבות עצה של מטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה) והפגינו בלילה והגזרה בוטלה.
* בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית, ורבי אליעזר תלמידו היה, ורבי עקיבא תלמידו של רבי אליעזר היה, ורבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא היה (רש"י).

דף יט עמוד ב
* יש מחלוקת תנאים אם בטלה מגילת תענית (לאחר חורבן הבית).
* הגמרא הכריעה להלכה שבטלה מגילת תענית, למעט חנוכה ופורים.
* הגמרא מבארת מדוע יש צורך שייצאו שליחים על חודש תשרי (לפרסם מתי קידשו בית דין את החודש).
* אם נתעברה השנה - לדעת המשנה (בדף הקודם): לא יוצאים שליחים על אדר השני, לדעת רבי: כן יוצאים שליחים.
* יש שיטות שונות לגבי מספר הימים שיש בחודש אדר א' ואדר ב' (עשרים ותשעה או שלושים ימים).

מספר צפיות: 72

דף כ עמוד א
* חכמים השתמשו בסמכותם ועיברו את החודש, כדי למנוע מצב של יום טוב או יום כיפור סמוך לשבת, וזאת כדי שהירקות לא יכמושו ו/או כדי שהמת לא יסריח.
* בגמרא מובאים פרטים ושיטות שונות לגבי הסמכות של חכמים - האם מותר להם לאיים על העדים כדי להקדים את קידוש החודש (ליום שלושים, ואז החודש יהיה חסר) ו/או כדי לאחר את קידוש החודש (ליום שלושים ואחד, ואז החודש יהיה מלא).

דף כ עמוד ב
* בעמוד זה מובאים כמה דינים הקשורים למולד הלבנה.
* "צריך שיהיה לילה ויום מן החדש" - ולכן: אם נראית הלבנה הישנה בליל שלשים, אין מקדשים את החודש ביום שלשים.
* נולד קודם חצות - בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, לא נולד קודם חצות - בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה.
* הלבנה מתכסה למשך עשרים וארבע שעות מסביב לזמן חידושה (לפני ואחרי חידושה, ובהתאם למיקום הגיאוגרפי).
* כשיש ספק מתי חל ראש חודש - צריך לעשות יום טוב שני בט"ז בניסן שמא עיברו בית דין את חודש אדר וקבעו את ראש חודש ניסן ביום שלושים ואחד (וכך גם בנוגע לט"ז תשרי).

מספר צפיות: 75

דף כא עמוד א
* במקום שמגיעים שלוחי ניסן (להעיד על מועד קידוש החודש) לפני פסח ולא מגיעים שלוחי תשרי לפני סוכות - יש לעשות יום טוב שני של גלויות גם בפסח, גזירה משום תשרי. 
* רבא (שחי בבבל) צם יומיים ברציפות את יום-כיפור (מחשש שעיברו בארץ ישראל את חודש אלול).
* "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" - שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן.

דף כא עמוד ב
* על כל החודשים בהם יוצאים שליחים לגולה לבשר על קידוש החודש - במצב שברור שמחר יקדשו את החודש, השלוחים יוצאים כבר בלילה, ואילו על ניסן ועל תשרי - יוצאים רק למחרת לאחר שישמעו מפי בית-דין 'מקודש'.
* עדים שראו את החודש (בזמן המקדש: בכל החודשים, לאחר החורבן: על תשרי וניסן בלבד) - מחללים את השבת ובאים לבית-דין להודיע על כך.
* נחלקו התנאים אם גם כאשר הלבנה נראתה בבירור - מחללים את השבת או לא.
* חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד.

מספר צפיות: 75

דף כב עמוד א
* במשנה מובאת מחלוקת אם קרובי משפחה כשרים לעדות החודש, ובגמרא מובא טעם המחלוקת וכן פסיקת ההלכה.
* "גזלן דדבריהם" (=גזלן מדרבנן) כשר לעדות אשה (כגון: להעיד שמת בעלה).
* מותר לחלל שבת כדי לבוא ולהעיד על ראיית הלבנה (ואף מותר לקחת לדרך ליווי, צידה ונשק).
* המשנה הראשונה בפרק שני, המתחיל בעמוד זה, ממשיכה לעסוק בעניין עדי החודש ונאמנותם.

דף כב עמוד ב
* צריך שני אנשים שיעידו על כל אחד מעדי החודש שהוא נאמן וכשר (אם בית-דין לא מכירים אותו).
* כל אדם נאמן להעיד לבדו שבית-דין קידשו את החודש, כי זה דבר העשוי להתגלות ולכן הוא ודאי דובר אמת.
* הבייתוסין שכרו עדי שקר שיעידו שבית-דין קידשו את החודש (כי רצו לגרום לכך שיום טוב ראשון של פסח יחול בשבת), ולכן התקינו חכמים שלא יהיו מקבלים את העדות אלא מעדים מוכרים.
* כדי לפרסם שבית-דין קידשו את החודש - בראשונה היו משיאין משואות, אך משקלקלו הכותים (כדי להטעות את ישראל) התקינו שיהו שלוחין יוצאין.
* משיאין משואות רק על חודש חסר, והמועד שמשיאין הוא "לאור עיבורו" (=בליל יום שלושים ואחד).

מספר צפיות: 75

דף כג עמוד א
* נחלקו האמוראים אם יש ארבעה או עשרה מיני ארזים.
* כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב''ה להחזירן לה.
* כל הלומד תורה ואינו מלמדה - דומה להדס במדבר, שאין מי שנהנה ממנו.
* כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמיד חכם -  דומה להדס במדבר, כי הוא חביב לכל.
* אוי להם לעובדי כוכבים שאין להם תקנה על כך שהרגו את רבי עקיבא וחבריו.

דף כג עמוד ב
* כל מי שראה את המשואות המבשרות על קידוש החודש - היה נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו (כדי לסייע בפרסום).
* הגמרא מתלבטת אם החצר אליה התכנסו העדים שבאו להעיד על ראיית הלבנה היתה נקראת בית יעזק (לשון מעולה) או בית יזק (לשון צער).
* היו עושים סעודות גדולות לעדים שבאו להעיד על ראיית הלבנה, כדי שיהיו רגילים לבוא.
* מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה - כדי שלא תיחלש דעתה של הלבנה (שהחמה רואה אותה חסרה), ומעולם לא ראתה חמה פגימתה של קשת - כדי שלא יאמרו עובדי החמה שהיא יורה חיצים בכופרים בה.

מספר צפיות: 98

דף כד עמוד א
* הברייתות מפרטות כמה מקרים בהם אין עדות החודש מתקבלת.
* במשנה נאמר: "ראש בית-דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש" - והגמרא לומדת דין זה מפסוקים.
* במשנה ובברייתא מובאות ארבע דעות תנאים: מקדשים רק חודש חסר (וכך פוסק שמואל), רק חודש מלא, גם חסר וגם מלא, אף אחד.
* לרבן גמליאל היו דמויות של לבנה ובאמצעותן חקר את העדים ("הכזה ראית או כזה").

דף כד עמוד ב
* התנאים נחלקו אם מנורת הזהב שעשויה מעץ (ולא ממתכת) כשרה או לא.
* בגמרא מבואר באריכות אלו דמויות של שמשים שמשמשים לפני הקב"ה מותר/אסור לעשות, והגמרא מבררת את הטעם לכך שהיה מותר לרבן גמליאל לעשות דמויות של לבנה.
* טבעת שחותמה בולט - אסור להניחה ומותר לחתום בה, חותמה שוקע - מותר להניחה ואסור לחתום בה.

מספר צפיות: 81

דף כה עמוד א
* המשנה מספרת על שני מקרים בהם רבן גמליאל קיבל את עדי החודש, למרות שהיה נראה שהעדות לא נכונה וחכמים אחרים לא קיבלו את עדותם.
* כל שלשה ושלשה שעמדו בית-דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה.
* אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע''ג חלקים.
* בפסוקים העוסקים בקידוש החודש נאמר שלוש פעמים "אתם" ללמד ש: אתם - אפילו שוגגים, אתם - אפילו מזידים, אתם - אפילו מוטעים.

דף כה עמוד ב
* ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו - ללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס על הצבור, הרי הוא כאביר שבאבירים.
* תחילת המשנה הראשונה בפרק שלישי, המתחיל בעמוד זה, מלמדת שהכרזת קידוש החודש על ידי בית-דין הוא תנאי עיקרי לקביעת ראש חודש ביום השלושים.
* קידוש החודש על ידי בית-דין צריך להיות ביום (ואם רק נחקרו העדים ביום ולא הספיקו לקדש את החודש ביום - לא ניתן לקדש בלילה).
* קידוש החודש צריך להיות על ידי שלושה דיינים (ולא על ידי יחיד ואפילו הוא מומחה לרבים).

מספר צפיות: 68

דף כו עמוד א
* לדעת רבי עקיבא אין עד נעשה דיין, אך ייתכן שזה רק בדיני נפשות ואילו בקידוש החודש הוא מודה שעד נעשה דיין.
* לדעת חכמים: כל השופרות כשרים חוץ משל פרה - והטעם: (1) כי נקרא "קרן" ולא "שופר". (2) כי אין קטיגור (עגל) נעשה סניגור. (3) כי נראה כשניים-שלשה שופרות, בגלל הגלד שמתווסף בו כל שנה.
* בגמרא (מסוף עמוד זה ועד תחילת העמוד הבא) מובאות שתים עשרה מילים שהיו נאמרות במקומות מסוימים באופן אחר מהמקובל או שפירושם לא היה ידוע לחכמים. (ב'מי השלוח' ביאר שסוגיה זו נאמרה כנגד שנים עשר חודשי השנה).

דף כו עמוד ב
* מתוך שתים עשרה המילים הללו, חכמים למדו משפחתו של רבי ביאור לארבע המילים הללו: סירוגין, חלוגלוגות, סלסלה, וטאטאתיה.
* במשנה ובגמרא מובאות דעות שונות באיזה שופר עדיף לתקוע (ביעל פשוט או בזכר כפוף) בראש השנה, בתעניות וביובלות.

1 2
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר