דף עט עמוד א * ביום בו נערה הופכת לבוגרת, אם גם אביה מקדש אותה וגם היא מקדשת את עצמה (למישהו אחר), ולא ידוע מי קידש ראשון - לדעת רב: הקידושין שלה תופסים (כי היא בוגרת), ולדעת שמואל: חוששים לקידושי שניהם (שמא קידושי אביה קדמו ושמא היתה נערה באותו הזמן). * הגמרא מקשה שתי קושיות על שמואל, ומתרצת. דף עט עמוד ב * הגמרא מציעה פעמיים לתלות את מחלוקת רב ושמואל במחלוקת תנאים, ודוחה זאת. * האמוראים נחלקים האם הלכה כרב או כשמואל, והגמרא מכריעה שהלכה כרב. * המשנה והגמרא דנה בנאמנות האדם על יחוס אשתו ובניו.
דף פ עמוד א * "אמר אישה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה אין צריך להביא ראיה (אם כרוכים אחריה)" - נחלקו ריש לקיש ורבי יוחנן אם דין זה אמור רק בנוגע לאכילת תרומה או אף לעניין יוחסין. * לדעת רבי יוחנן: מלקים / סוקלים / שורפים בהתבסס על 'חזקה', אך לא שורפים תרומה טמאה בהתבסס רק על 'חזקה' (ולדעת ריש לקיש: כן שורפים). דף פ עמוד ב * אסור לאדם להתייחד עם שתי נשים, מפני שנשים דעתן קלות עליהן והן נוחות להתפתות לעבירה. * בזמן שמתו של אדם לפניו - נחלקו חכמים ואבא שאול אם לבו נשבר ואין לו יצר הרע ולכן מותר לו להתייחד עם שתי נשים. * לאישה אחת מותר להתייחד עם שני אנשים כשרים, אך אם הם פרוצים אסור אפילו אם הם עשרה.
דף פא עמוד א * לאישה מותר להתייחד עם שני אנשים בעיר אך לא בדרך. * אדם שעבר על איסור ייחוד - מלקים אותו מכת מרדות (אך בייחוד עם אשת איש נחלקו האמוראים אם לא מלקים או שמלקים אך מכריזים שלא זינתה אלא רק התייחדה). * מי שיוצאת עליו שמועה לא טובה שהוא עובר עבירות - מלקים אותו. * אם בעלה של האישה שנתייחדה נמצא בעיר שהיא נמצאת בה או אם פתח פתוח במקום הייחוד לרשות הרבים - אין חוששים משום איסור ייחוד. * הגמרא מביאה כמה מעשים שמהם ניתן ללמוד על כוחו של יצר הרע, שלולי סייעתא דשמיא מיוחדת היה בכוחו להכשיל אפילו אנשים גדולים. דף פא עמוד ב * "ולא ידע ואשם ונשא עונו" - כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה (ואמר: ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה ולא ידע ואשם ונשא עונו, מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב על אחת כמה וכמה). * לדעת רב: מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו, אך לדעת שמואל: אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה ואפילו עם בהמה. (וגם התנאים נחלקו בכך). * רבא מפרט עם אלו שתי נשים כן מותר לאיש להתייחד. * אין משתמשים באישה.
דף פב עמוד א * לדעת חכמים: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה (ורבי יהודה חולק). * אין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו. * טוב שברופאים - לגיהנום, והכשר שבטבחים - שותפו של עמלק. * כל מי שעסקיו עם הנשים - סורו (מנהגו) רע (ולכן לא מומלץ להתחבר אליו). דף פב עמוד ב * אין לך אומנות שעוברת מן העולם, אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה, אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה. * אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסקי - אשרי מי שאומנותו בסם ואוי לו מי שאומנותו בורסקי. * אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות - אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות. * רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה (שהיא עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו). הדרן עלך מסכת קידושין וסדר נשים
