דף נט עמוד א * לדעת רבא: אם יצאו מהדיר תשע בהמות ומנה אותן - חלה על העשירי קדושת מעשר אף אם עדיין לא יצא מהדיר ולא מנאו. (והגמרא מבררת את המקור לדעתו). * קרא לתשיעי "עשירי" ויצא העשירי ולא אמר דבר - התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר. * קרא לתשיעי "עשירי" ומת עשירי בדיר - תשיעי נאכל במומו וכולם פטורים. * קרא לתשיעי "עשירי" ונשתייר העשירי בדיר - לדעת ברייתא אחת: התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר, לדעת ברייתא שנייה (רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון): התשיעי חולין. דף נט עמוד ב * לדעת רבא: מניין הראוי פוטר (=היו לו עשרה טלאים בדיר, ויצאו מקצתם בפתח ומנאם, ומת אחד מהנשארים בדיר או שיצא בפתח אחר - אלו שכבר מנה פטורים מלחזור ולהתעשר). (והגמרא מבררת את המקור לדעתו ומביאה ברייתא כמותו). * לדעת רבא: לא רק ודאי מניין הראוי פוטר אלא גם ספק מניין הראוי פוטר.
דף ס עמוד א * היו לו 15 טלאים - כונסם לדיר ומוציא 10 ונוטל מהם אחד, והשאר מצטרפים לגורן אחר. * היו לו 19 טלאים ובדיר היו שני פתחים ויצאו 9 בפתח זה ו-9 בפתח זה - האחרון שנשאר פוטר את כולם והוא עצמו קדוש. * אם יצאו הטלאים מהדיר בזוגות, ומנה כל זוג כאחד - לדעת רב מארי בביאור דברי רבי יוחנן: למניין שלו הוא קדוש, לדעת רב כהנא בביאור דברי רבי יוחנן: למניין בהמות הוא קדוש. דף ס עמוד ב * בברייתא מובא המקור לדין המשנה: "קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין", והגמרא מביאה שרבי אלעזר ב"ר שמעון חולק וסובר ש"לעולם אין אחד עשר קדוש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי". * אם יצאו שנים בתשיעי, לדעת רבא: קראם "תשיעי" - עשירי וחולין מעורבים זה בזה, קראם "עשירי" - עשירי ותשיעי מעורבים זה בזה. * לדעת רבי: קרא לעשירי "אחד עשר", ולאחד עשר "עשירי" - אין אחד עשר קדוש (ומבאר רבא שדין זה הוא רק אם יש לו עוד הרבה בהמות שהוא צריך להפריש עליהם מעשר), ולדעת רבי יוסי ברבי יהודה: אחד עשר קדוש. * יצאו שנים בעשירי וקראם "עשירי" - שלוש ברייתות חולקות מה הדין: ירעו, יקרבו, ימותו. (והגמרא מבררת את טעמיהם).
דף סא עמוד א * יצאו שנים בעשירי וקראם "עשירי" - למסקנת הגמרא, הברייתא הסוברת שבמקרה זה הדין הוא ששניהם ימותו עוסקת בדין מעשר בהמה בזמן הזה וימותו משום חשש תקלה. * סתם סיפרא - רבי יהודה. * האומר לשלוחו "צא ועשר עלי", והלך ובטעות קרא לתשיעי "עשירי" - לדעת רב פפי בשם רבא: קדוש התשיעי (ויאכל אותו לאחר שיפול בו מום), לדעת רב פפא בשם רבא: אינו קדוש התשיעי. הדרן עלך מסכת בכורות
