רש"י, על פרשת תולדות:

בן ארבעים שנה. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם מֵהַר הַמּוֹרִיָּה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה, וְיִצְחָק הָיָה בֶּן ל"ז שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי בּוֹ בַּפֶּרֶק מֵתָה שָׂרָה, וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד הָעֲקֵדָה שֶׁמֵּתָה שָׂרָה, ל"ז שָׁנָה הָיוּ – כִּי בַּת צ' הָיְתָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק, וּבַת קכ"ז כְּשֶׁמֵּתָה – שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ' הֲרֵי לְיִצְחָק ל"ז שָׁנִים, וּבוֹ בַפֶּרֶק נוֹלְדָה רִבְקָה; הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה ג' שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ:

ועוד בהמשך:

בן ששים שנה. י' שָׁנִים מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּת י"ג שָׁנָה וּרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, וְי' שָׁנִים הַלָּלוּ צָפָה וְהִִמְתִּין לָהּ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו לְשָׂרָה; כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרָה, יָדַע שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ, וְשִׁפְחָה לֹא רָצָה לִשָּׂא, לְפִי שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה:

ומה כתוב בדף שלנו?

משנה:
נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה — אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבַטֵּל.

ובהמשך בגמרא:

...אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְלֵילַף מִיִּצְחָק, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם״!

ורש"י על אתר:
ולילף מיצחק - ששהה עשרים שנה ולא נשא אחרת:


כלומר, רבא בעצמו מקשה, ולא משתמש ב"תירוץ" שסיפק רש"י בפירוש לפרשת תולדות.
לפי פשט הגמרא, לפי קושייתו של רבא, עולה כי אין שום הכרח לטעון כי רבקה היתה בת 3. ההיפך! הבסיס לקושיית רבא הוא כי רבקה ראויה ללדת מייד בנישואיה, ולכן יש להקשות מכך שיצחק לא גירשה לאחר עשר שנים, וכך גם, שעקור היה.

ומכאן עולה השאלה:

מדוע רש"י מתעקש כי היתה בת 3?

ובכן, התשובה נרמזה כבר בדבריו שהובאו למעלה:
סמיכות פרשיות.

רש"י הולך אחר המדרש המכריח סמיכות פרשיות.

שלש פרשיות הן: עקדת יצחק, לידות מִלכה (ורבקה בין אלו), ומות שרה.

המדרש, הסמיך את הפרשיות, ותיאר את מות שרה כתוצאה של השמועה על מעשה העקדה. מכיוון ששרה נפטרה בגיל 127 ובגיל 90 ילדה את יצחק, מכאן שיצחק היה בן 37 בעת העקדה.

הואיל ולידת רבקה נמצאת באמצע, היא בעת העקדה (באמצע בין העקדה לבין מות שרה) , ומכיוון שיצחק נשא את רבקה לאשה כשהיה בן 40, 3 שנים לאחר העקדה, הרי שהיתה בת 3.

וקושיות רבות היקשו על כך.
ראשית, מומלץ לקרוא את פירוש הראב"ע המתייחס לגילו של יצחק. ובלשונו הזהב:

...ורבותינו ז"ל אמרו שהיה יצחק כאשר נעקד בן שלשים ושבע שנים. ואם דברי קבלה נקבל. ומדרך סברא אין זה נכון. שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלוי' ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו ברצונו לשחיטה ואין בכתוב מאומה על יצחק. ואחרים אמרו שהיה בן חמש שנים גם זה לא יתכן בעבור שישא עצי העולה. והקרוב אל הדעת שהי' קרוב לי"ג שנים. והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו...
שימו לב: אם קבלה - אם זו מסורת מרבותינו - נקבל.
לשיטתו, המדרש הוא מדרש, לא מסורת שזה היה הגיל, ולכן הוא סובר את סברתו.
והנימוק מדוע לא 37 - כי הנסיון היה לאברהם, ככתוב. אם יצחק מעל גיל 13 - הנסיון הוא של יצחק, שמקריב את עצמו.
אבל הכתוב קובע כי ה' ניסה את אברהם, לא את יצחק.
אז יצחק חייב להיות ילד, מתחת לגיל האחריות – גיל 13. מצד שני, הוא סוחב את העצים, אז לא ילד קטן מדי - וכך סובר הראב"ע שהיה בגיל הגדול ביותר האפשרי - אך עדיין מתחת לגיל 13.

אם נשברה הסברה של גיל 37 - רבקה כבר לא מוכרחה להיות בת 3.

ומהצד השני - הצד של רבקה, גם כאן קיימות כמה וכמה שאלות:
1. בת 3, יש צורך לציין שהיא טובת מראה?
2. בת 3, מה הרבותא בכך שהיא בתולה ואיש לא ידעה?
3. בת 3, יורדת לבד לשאוב מים? כדה על שכמה?
4. בת 3, יכולה לשאוב מים לאורחת גמלים שלמה?
5. בת 3, נקראת נערה? ואם נקראת כך, יש לשאול את פיה?
וכן הלאה.

ואכן, בעל סדר עולם רבה קובע גיל שונה ליצחק בזמן העקדה, ואת רבקה הוא "מבגר". כמוהו גם בעלי התוספות, שקבעו שהיתה בת 14 בעת נישואיה. ולגבי המדרש שהיתה בת 3 - הם מסבירים בפשטות "ויש לומר דמדרשים חלוקין".

הנה כי כן, לרבא היה ברור כי רבקה היתה ראויה ללדת בעת שנישאה ליצחק, ולכן יכול היה להקשות כפי שלמדנו, ולא חשש למדרש כי היתה בת ג'.