תשובת הראל שפירא:
אינני מכיר עדות ישירה בנושא זה מתקופתו של ר' מאיר שפירא מלובלין, ולכן אענה מסברה בלבד.
לכאורה אכן נראה כפי שכתבת, שמסכתות קנים ומדות (וכן 3 הפרקים האחרונים של מסכת תמיד שאין עליהם גמרא) נכנסו לסבב לימוד הדף היומי, כדי להשלים את לימוד סדר קדשים כולו. למעט מסכתות אלו, יש תלמוד בבלי על כל סדר קדשים, ולכן כנראה הוחלט להכניס גם את המסכתות הללו למסגרת לימוד הדף היומי. ככל הנראה, באופן דומה, הוחלט על שילוב לימוד מסכת שקלים מן התלמוד הירושלמי בסבב לימוד הדף היומי, וזאת כדי להשלים את לימוד סדר מועד כולו. על מסכת שקלים יש תלמוד ירושלמי ולכן לא שילבו רק את לימוד המשניות של המסכת אלא אף את התלמוד הירושלמי, אך על מסכתות קנים ומדות אין תלמוד כלל (לא בבלי ולא ירושלמי) ולכן שילבו את לימוד המשניות בלבד של מסכתות אלו.
לעומת זאת, על כל סדר נזיקין יש תלמוד בבלי למעט מסכתות אבות ועדויות, ואף על פי כן לא שילבו לימוד מסכתות אלו במסגרת הדף היומי עבור השלמת לימוד סדר נזיקין כולו, וזאת בניגוד לנעשה בסדר מועד וסדר קדשים כאמור.
ניתן להעלות מספר השערות מדוע לא שולבו מסכתות אבות ועדויות במסגרת הדף היומי:
ייתכן שבמסכתות אלו אין תרומה הלכתית נוספת, ולכן לא שולבו במסגרת לימוד הדף היומי. מסכת אבות איננה עוסקת כלל בדברי הלכה, ואילו רוב הנושאים שבמסכת עדויות משולבים וכפולים במסכתות אחרות בש"ס, ולכן אין טעם לחזור שוב על לימוד משניות מסכת עדויות במסגרת הדף היומי.
ייתכן גם, שתוכן מסכתות אבות ועדויות אינו משלים את סדר נזיקין מצד ענייני נזיקין, אלא דן בנושאים נפרדים לגמרי ביחס לשאר המסכתות שבסדר נזיקין, וזאת לעומת מסכתות תמיד ומדות שעוסקות לחלוטין בנושאי סדר קדשים, ולכן היה שייך לצרפם למסגרת לימוד הדף היומי.
ייתכן עוד, שדווקא לגבי לימוד סדר קדשים ישנה חשיבות ללמוד את כל המסכתות שבסדר זה, וזאת בגלל חשיבות לימוד סדר קדשים מפני "ונשלמה פרים שפתינו", וכסגולה לקירוב הגאולה.
ייתכן בהחלט גם לשער, והדבר צריך בדיקה, שבדפוסי הגמרא שעמדו לפני ר' מאיר שפירא, מסכתות קנים ומדות הודפסו כהמשך ישיר של מסכת מעילה (וכפי שאף מודפס בגמרות שלפנינו כיום - מסכתות אלו לא מתחילות בדף ב אלא ממשיכות ברצף מהמקום בו פסקה מסכת מעילה), ולכן לא ראה לנכון להוציא אותם ממסגרת לימוד הדף היומי. בדפוסי הגמרא, מסכתות אלו מופיעות (אולי בגלל אחת ההשערות שהעלינו קודם), ולכן ר' מאיר שפירא השאיר וקבע אותן בלימוד מסגרת הדף היומי.

תשובת הראל שפירא:
מרגלא בפומא דאינשי שמסכתות ענ"י הם המסכתות הקשות בש"ס. מסכתות ענ"י אלו מסכתות עירובין נידה ויבמות. אמנם, שמעתי פעם, שבאחד מספרי האחרונים מובא שהאות י' מתייחסת למסכת יום טוב (מסכת ביצה) ולא למסכת יבמות, והטעם לכך הוא, שמסכת זו משלימה את מסכת שבת ומסתמכת עליה, וקשה ללמוד אותה אם לא למדת היטב קודם לכן את מסכת שבת. אך כאמור, מקובל שהכוונה היא למסכת יבמות (וכך מובא בזוהר (רעיא מהימנא, כי תצא, רעו ע"א): "כתיב ביה במשיח, עני ורוכב על חמור. עני איהו תמן בסימן, ערובין נדה יבמות").
מדוע דווקא מסכתות אלו נחשבות למסכתות הקשות בש"ס?
ר' יעקב עמדין (מטפחת-ספרים, ד, קעד) ביאר הטעם כך: "שלא יכלו לירד לעמקן של שלוש מסכתות הללו החמורות מאד, מחמת ריבוי החלוקות החדודות שבהן (...) שלא יכלו להשוות כל הסוגיות השונות והסתירות הנמצאות בהן, לתרצם וליישבם כדרך שעשו בשאר כל המסכתות, חוץ מאלו קשות ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם".
לעומתו, בשיירי כנסת הגדולה (יו"ד רמה,ג) כתב שהטעם איננו מהותי, אלא הטעם הוא כך: "ואני שמעתי בקושטא שנמנעים מלקרות ערובין ונדה ויבמות מפני שראשי תיבותיהן עני". הווה אומר: סימן בעלמא, ולא בגלל תוכן וקושי המסכתות הללו.
הסבר נוסף שמעתי מהרב שלמה מן-ההר, שנראה לו הטעם, שאין הכוונה שהן מסכתות קשות בפשט וכדו', אלא הקושי המיוחד במסכתות אלו הוא שהרבה מהדינים המובאים בהם הם גזירות ותקנות חז"ל ולא דין תורה, ולכן הקושי הרב הוא להבין מהו הטעם שבמקום אחד גזרו חז"ל ובמקום אחר לא גזרו (ואילו, להבדיל, 'להבין' את הקב"ה, יותר קל, מאשר להבין שכל אנושי).
ובחזרה לשאלתך: קשה מאוד להגדיר מסכת מסוימת כקשה בש"ס. כל לומד דף יומי מכיר את העובדה שבכל מסכת יש סוגיות ודפים קלים ויש סוגיות ודפים קשים. אין עקביות ברורה. יכול להיות יום אחד בו לומדים דף קשה, ובמקרים נדירים אף חוזרים מהשיעור באווירת נכאים מפאת חוסר הבנה, אך למחרת פותחים דף חדש, ועשויים לפגוש וללמוד דף קל ומובן יותר. התלמוד הבבלי בלול בכל, וניתן להוסיף לפי דברינו שהתלמוד הבבלי אף בלול ומעורבב ברמות קושי שונות שוב ושוב, ולפעמים אף באותו הדף יש קטע קשה ומיד לאחריו קטע קל ולהיפך.
אמנם, נכון הדבר, שסדר מועד אותו אנחנו מסיימים ללמוד בימים הקרובים, קל יותר מאשר סדר נשים, ובפרט ממסכת יבמות, וסדר נזיקין וקדשים שיבואו לאחר מכן קשים מעט יותר מסדר נשים. אך אעפ"כ קשה לומר באופן ודאי שמסכת מסוימת דווקא, היא היא הקשה בש"ס, וזאת מכיוון שבכל מסכת יש דפים קלים ודפים קשים יותר.
בנוגע למסכתות ענ"י, מניסיוני האישי, מסכת עירובין ומסכת נידה אינן קשות כלל באופן חריג לעומת שאר המסכתות, ובהחלט יש כמה מסכתות אחרות שניתן לומר עליהן שהן קשות יותר ב'פשט הגמרא'. אך בנוגע למסכת יבמות, בהחלט מסכת יבמות איננה מסכת קלה, וגם אורכה הרב של המסכת, וכן המעבר מסדר מועד הקל למסכת יבמות ה'כבדה' יותר, עלולים להוסיף מעט לתחושת קושי המסכת. ישנם מספר ספרים עם תרשימי עזר למבנה המשפחתי בסוגיות שונות במסכת ומומלץ להיעזר בהם בעת הצורך, ובעיקר חשוב לאגור כוחות וסבלנות ולהשקיע יותר זמן בלימוד הדף היומי במסכת זו.
בהצלחה בלימוד מסכת יבמות, ומאחל לך להגיע בקלות עוד 4 חודשים לדברי רבי חנינא שבסיום המסכת: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך" (יבמות קכב ע"ב).

תשובת הראל שפירא:
מסכת שקלים (ירושלמי) מודפסת שנים רבות בדפוסי הגמרא לאחר מסכת פסחים (בבלי), וזאת עוד הרבה לפני ייסוד מסגרת לימוד הדף היומי ע"י ר' מאיר שפירא מלובלין. כך שסביר מאוד להניח, שר' מאיר שפירא מלובלין לא מצא לנכון להוציא את לימוד מסכת שקלים מסבב מסגרת לימוד הדף היומי, כיוון שהשתרש הדבר שמסכת זו באה בצמוד ולאחר מסכת פסחים, ואת אשר מצא - הניח כפי שהוא.
יוצא איפוא, שאת שאלתך אין לשאול על ר' מאיר שפירא, אלא על המדפיסים הקדומים (ואולי אף קודם תקופתם) - מדוע מצאו לנכון להדפיס דווקא את מסכת שקלים מהירושלמי לאחר מסכת פסחים מהבבלי ולפני מסכת יומא מהבבלי, וזאת בניגוד לכל שאר המסכתות מהתלמוד הירושלמי שאותן לא הדפיסו בין מסכתות הבבלי השונות.
נראה שהטעם לכך הוא, מכיוון שיש תלמוד בבלי על כל סדר מועד למעט מסכת שקלים, ולכן הוחלט (על ידי המדפיסים?) לצרף את מסכת שקלים מן התלמוד הירושלמי לתוך הדפוסים של הש"ס הבבלי, וזאת כדי לגרום ללומדים להשלים במהלך לימודם את לימוד כל סדר מועד.
וכך מובא בספרו של הרב אחיקם קשת (אמרי במערבא, עמ' 167-168):
מסכת זו היא המסכת היחידה מהירושלמי שצורפה לתוך התלמוד הבבלי כמסכת בפני עצמה. הטעם לזה הוא שרצו להשלים את סדר מועד, שעל כולו יש בבלי חוץ ממסכת זו (עלי תמר שקלים פ"א ה"א ד"ה אבל).
נוהג זה החל כבר בתקופת הסבוראים (אהבת ציון וירושלים, דף על דף כרך ו עמוד כב), ויש אומרים שבתקופת הגאונים (עלי תמר ביכורים פ"ג ה"ג ד"ה והיה, דברי נחמיה (הרב נחמיה הלוי) עמוד 273). עכ"פ בזמנם לא כל נוסחאות הבבלי עשו כך (עלי תמר שם).
בתקופת הראשונים אנו כבר מוצאים פירושים על מסכת שקלים - פירוש רבינו משולם ופירוש תלמידו של רבינו שמואל ברבי שניאור, שניהם מתקופת בעלי התוס' (פירושים אלו אף נדפסו). זאת בניגוד לשאר מסכתות הירושלמי, שעליהן לא הגיע אלינו שום פירוש מהראשונים בשלמות (חומת ירושלים שער א).
כמו כן, בתקופת הראשונים אנו מוצאים ראשונים רבים שהתייחסו למסכת זו כחלק מהבבלי: המאירי מכנה אותה "גמרא", כמו שהוא מכנה את הבבלי, ולא "ירושלמי" או "תלמוד המערב" כמו שהוא קורא לירושלמי. תוס' נוקט סתם "מסכת שקלים", ולא קורא לה "ירושלמי", לעומת מסכתות אחרות שבהן הוא מדגיש "ירושלמי מסכת חלה" וכד' (...)
בכל הדפוסים שהדפיסו את כל התלמוד הבבלי (למעט את הדפוסים שהדפיסו רק מסכתות מסוימות) צירפו גם את מסכת שקלים: מהדפוס הראשון שהדפיס את כל הבבלי - ונציה ה'רפ"ג [1523], דרך כל הדפוסים בערים שונות באירופה (כחמישים דפוסים - וב"מאמר על הדפסת התלמוד" פירטם), ועד הדפוסים בדור האחרון.

תשובת הרב צבי יניר:
לומדים חלק בח´ באב עד חצות וחלק במוצאי תשעה באב, אי אפשר בו ביום.

תשובת הרב בנימין במברגר

תשובת הרב יובל שרלו:
שלום וברכה,
שאלות בענייני חול המועד הן נושא מסובך מאוד, בשל העובדה שלמעשה ההלכה מגדירה את ההיתרים, אך אין הגדרה כללית מה מותר ומה אסור.
ברם, במקרה זה הדבר לא רק מותר, אלא אף רצוי מסיבות שונות.
הוא מותר כי:
א. אין בזה פגיעה בכבוד המועד.
ב. כתיבה במחשב אינה נחשבת ככתיבה ההלכתית האסורה.
ג. זהו חלק מתלמוד תורה שהוא דבר האבד, כי אם הדבר ייאסר הוא יוזנח.
נראה אף שהדבר רצוי מאוד, כי זה בדיוק מה שראוי לעשות בחול המועד - ללמוד תורה, לעיין בה, לשאול עליה, לחדש בה, ולהקדיש את חול המועד לכך.
כל טוב וחג שמח 

המשך הדיון בפורום

שו"ת שבט הלוי (חלק י סימן יג)
היתה לו שאיפה כל ימיו לרומם קרן התורה וקרן ישראל, והי' מנהיג ות"ח עצום גדול בתורה ויראה ואוהב ישראל ממדרגה ראשנה, ובודאי הי' זה תפקיד נשמתו הטהורה מן השמים, וידוע שהגה"צ כ"ק אדמו"ר מגור ר' אברהם מרדכי זצל"ה אמר לו, איני מקנא בכם על המצוה הגדולה הזאת, אבל מקנא אני בכם על המצוה שעשיתם לפני זה שהביאה מצוה זאת בבחינה מצוה גוררת מצוה.

[מפרוייקט השו"ת]