מגדולי האמוראים בדור השני לאמוראי בבל.
רב חסדא (הכהן) היה מתלמידיו הצעירים של רב. לאחר מות רב עוד היה כתלמיד חבר אצל תלמידו רב הונא. כל ימיו היה קשור בחיבה יתירה בדברי רב רבו, והיה משתדל להוסיף ולשמוע דברי תורה נוספים משמו.
אף כי בצעירותו חי בדוחק, התעשר אחר כך ומרבית ימיו היו בשפע ורוב טובה. בדרכי חייו היה מרבה להיטיב עם הבריות ודאג במסירות לתלמידיו, בניו ובנותיו, להדריכם בדרך ישרה גם בעיני העולם.
בדרך לימודו נחשב רב חסדא מן החריפים והמפולפלים בדורו, במיוחד לעומת ידידו ובן מחלוקתו, הבקי הגדול רב ששת.
רב חסדא שימש כדיין בסורא במשך שנים רבות יחד עם רב הונא, ושניהם המשיכו את מסורת בית רב. לאחר מותו של רב הונא שימש רב חסדא במקומו כראש ישיבת סורא.
רב חסדא נחשב בין חסידי בבל, ורבות סופר על מעשי צדקתו. עוד סופר עליו כי אף מלאך המות לא יכול היה לשלוט בו.
רב חסדא האריך ימים ובמותו היה בן תשעים ושתים שנה.
רבים מחכמי הדור הבא היו תלמידיו. לרב חסדא היו כמה בנים שהיו אף הם תלמידי חכמים: רב חנן בר רב חסדא, מר ינוקא ומר קשישא, רב מרי, רב פנחס, רב תחליפא.
ואולם רב חסדא היה אומר שבנותיו עדיפות לו מבניו כי הן נישאו לגדולי הדור - למר עוקבא בר חמא, ולרמי בר חמא אחיו. ובת זו ("בת רב חסדא") היא שנישאה אחר כך לרבא.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)