רבין, שהוא קיצור של ר' אבין (ובירושלמי ר' בון) היה מאמוראי ארץ ישראל בדור השלישי לאמוראים.
חשיבותו הגדולה של רבין היא בהיותו אחד מגדולי הנחותים - חכמי ארץ ישראל, שירדו לבבל להפיץ שם מתורת הארץ. יתר על כן המסורות שהביא רבין נחשבו כמוסמכות וודאיות יותר, ודייקנותו היתה מפורסמת, ומשום כך בחילוקי השמועות המרובים בין רב דימי ורבין, כרגיל פוסקים כרבין כל שכן כלפי בעלי שמועה אחרים. בעיקר הוא מוסר את תורת ר' יוחנן ותלמידי ר' יוחנן הגדולים.
על רבין מסופרים בתלמוד הירושלמי גם ספורי מופתים אחדים, ושם גם מובאים יותר מדברי תורתו המקוריים.
מסופר כי רבין נולד יתום, כי אביו (שנקרא גם ר' אבין) מת לפני לידתו, ואמו מתה בשעת לידה. (ואולי משום כך נתכנה "תכלא"). הוא נמנה במדרש בין אלה שנאמר עליהם "ובא השמש וזרח השמש" שביום מותו נולד חכם אחר ר' אושעיא איש טריא.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)