רבי אסי היה מראשי האמוראים בדור השלישי, היה יליד בבל ולמד תורה מפי שמואל, אך עלה לארץ ישראל ולמד מפי רבי יוחנן - רבו המובהק. רבי אסי היה בקי אף במעשה מרכבה, ורבי אלעזר בן פדת כינהו בתואר: 'מופת הדור' (חגיגה דף יג ע"א. חולין דף קג ע"ב). רבי אסי התרחק מהרבנות ומכל משרה ציבורית, אך עמד לצידו של רבי אמי בלימוד תורה ובדיינות (ברכות דף ח ע"א. שבת דף י ע"א). מסופר בירושלמי, שאיש אחד חלם שהרקיע נופל ואחד מתלמידי רבי יוחנן סמכו שלא יפול, העביר לפניו רבי יוחנן את תלמידיו והאיש הכיר את רבי אסי (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג).
מסופר במדרש (מדרש תנחומא משפטים, ב): "מעשה ברבי אסי, כשהיה מסתלק מן העולם נכנס בן אחותו אצלו, מצאו בוכה. אמר לו: רבי, מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך! יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מידות שהיו בך היית מתרחק מן הדינין, ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי ציבור. אמר לו: בני, עליה אני בוכה, שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל".
מאמרותיו: "לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו" (חולין דף פד ע"ב).
(כתב: הרב אוריאל לוי)