רבי אמי היה תלמידם המובהק של רבי יוחנן ורבי אלעזר, והתמנה אחריהם לראשות ישיבת טבריה בדור השלישי (4040), ולצידו רבי אסי חברו הקרוב. רבי אמי אף בהיותו ראש הישיבה, היה כפוף לרב הונא ראש ישיבת סורא שבבבל. במות רב הונא, היה רבי אמי לסמכות הגבוהה שבדור, ופתח את תשובתו לשאלות במילים: "מיני אמי בר נתן תורה יוצאה לכל ישראל" (גיטין דף מד ע"א). רבי אמי למד תורה גם מפי רבי חנינא ורבי אושעיא, היה בקשר עם רבי יהודה נשיאה, והיה חברם של רבי אבהו ושל רבי חייא בר אבא.
רבי אמי ורבי אסי מוזכרים יחד פעמים רבות כבני פלוגתא או כמוסרי הלכות, שניהם הוסמכו יחד לדיינים, ומכונים בתלמוד בתארים (מגילה דף כב ע"א. סנהדרין דף יד ע"א ודף יז ע"ב): 'כוהני חשיבי דארעא ישראל', 'דייני דארץ ישראל'. היו חסידים מופלגים וגומלי חסדים, התפללו בבית המדרש במקום הקבוע ללימודם, והיו מפסיקים מגרסתם ומבקשים מכל מי שזקוק לדין שיכנס (ברכות דף ח ע"א. שבת דף י ע"א).
(כתב: הרב אוריאל לוי)