סתם רב נחמן בתלמוד הוא רב נחמן בר יעקב, דור שני לאמוראי בבל. רב נחמן היה נשוי לילתא, בתו של רבו - רבה בר אבוה, וזכה לבנים תלמידי חכמים ולעושר.
תורתו: רב נחמן היה תלמיד של רבה בר אבוה ממשפחת ראש הגולה, וכן למד מפי שמואל ראש ישיבת נהרדעא, ומפי רב הונא בסורא שהיה לו לרב חבר. מתלמידיו: רבה ורב יוסף. רב נחמן היה חבר לרב חסדא לרב יהודה ולרב ששת, וכן לחכמי ארץ ישראל עולא ורבי יצחק, וכשביקש מרבי יצחק לברכו, השיב לו: "במה אברכך, אם בתורה - הרי תורה. אם בעושר - הרי עושר. אם בבנים - הרי בנים. אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך" (תענית דף ה ע"ב).
רב נחמן התגורר בנהרדעא. אחרי חורבן נהרדעא במלחמה (4019), עבר לישיבתו של רבה בר אבוה במחוזא; ומשנבנתה נהרדעא מחדש, היה שם רב נחמן לדיין ולראש. רב נחמן היה מומחה בדיני ממונות (מפני שלמד תורה מפי שמואל המומחה בזה, ומפני קרבתו למשפחת ראש הגולה - מקום הדין והמשפט), לפיכך כלל בידנו: הלכה כרב נחמן בדיני ממונות (כתובות דף יג ע"א). רב נחמן תיקן שבועת היסת לכופר בכל (שבועות דף מ ע"ב).
מידותיו: רב נחמן הצטיין בענוותנותו, וכשטעה בדרשה שלח להודיע לתלמידים: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי (עירובין דף טז ע"ב). וכשפרצה מגפה בארץ ישראל גזר תענית ואמר: אם גבירה לוקה שפחה לא כל שכן (תענית דף כא ע"ב).
(כתב: הרב אוריאל לוי)