רב סעדיה ב"ר יוסף גאון, ראש ישיבת סורא.
נולד בשנת 882 כנראה במצרים.
נפטר בשנת 942 בסורא.
נחשב לגדול חכמי היהדות של תחילת ימי הביניים.
פרשן, פייטן, מדקדק. אחרי פטירת רב יעקב גאון לא היה חכם הראוי לתפקיד הגאון ולכן ראש הגולה דוד בן זכאי מינה את בנו של הגאון הקודם רב יעקב גאון לתפקיד הגאון למרות היותו אדם פשוט, אורג, שאינו ראוי לתפקיד זה. הוא שימש בתפקידו זה במשך 4 שנים, ולאחר מותו רצו לסגור את ישיבת סורא ולהעביר את התלמידים לפומבדיתא, אך לבסוף החליטו למנות את רב נתן בנו של רב יהודה גאון כדי שלא לבטל את הישיבה. אך בינתיים לפני שהספיק להיות גאון נפטר רב נתן בשנת ד'תרפ"ח (928) ואז הביא דוד בן זכאי את רב סעדיה בן רבי יוסף ממצרים. רב סעדיה גאון שימש בתפקידו שנתיים ולאחר שהסתכסך עם דוד ראש הגולה ברח הרב והתחבא במשך שבע שנים בהם כתב את ספריו הנפלאים. בזמן זה מינה ראש הגולה את רב יוסף בנו של רב יעקב גאון להיות גאון במקום רב סעדיה גאון למרות שהיה קטן בחכמה מול רב סעדיה גאון. לבסוף התפייס רב סעדיה גאון עם ראש הגולה אך לא הוחזר שוב לתפקידו. רב סעדיה גאון היה החכם הראשון לאחר חתימת התלמוד שחיבר חיבורים באמונה, בוויכוחים ובדקדוק הלשון העברית. רדף בחוזקה אחר הקראים.
היתה לו מחלוקת קשה עם בן מאיר מגדולי חכמי ארץ-ישראל בנושא קידוש החודש והעיבור.
חיבוריו: אמונות ודעות, סדור תפלות, פירוש לספר יצירה, האגרון, ספר השטרות. תרגם את התורה והנביאים ללשון ערבית. כתב פירושים לתנ"ך ולספר היצירה, וכן חיבר פיוטים ותשובות ועוד.

להרחבה:
ויקיפדיה