היו לפחות שניים ויש אומרים שלושה תנאים בשם זה שהיו מתייחסים כולם למשפחת בני בתירה. היתה זאת, כפי הנראה, משפחה בבלית שחלק מבניה עלו לארץ ישראל (והם היו ראשי ישראל לפני הלל הזקן), וחלק מהם המשיכו לחיות במרכז היהודי הגדול בנציבין בבבל. נראה כי ר' יהודה בן בתירה זה (הקרוי לעתים גם בן פתורה) היה עוד בין החכמים בכרם ביבנה, ושם הוא היה מעיד, נושאונותן בהלכה עם גדולי הדור - ר' יהושע ור' עקיבא. אולם כנראה שלאחר מכן ירד לבבל, ושם עמד בראש מרכז תורה גדול וחשוב.
מסתבר שר' יהודה בן בתירה האריך ימים, כי אנו מוצאים שהיה חי עדיין בימים שלאחר מרד בר כוכבא, ונחשב אז כסמכות תורנית ראשונה במעלה, עד שהיו מחכמי ארץ ישראל שבאו ללמוד תורה מפיו בנציבין, וכן שלחו אליו כדי לקבל את הכרעותיו בהלכה.
חכמי הדור העריכוהו מאד, ר' אליעזר אמר לו: "חכם גדול אתה", ואת בית דינו של ר' יהודה בן בתירה כינו "בית דין יפה".
למרות שרוב פעילוּתוֹ היתה בבבל, דגל ר' יהודה בן בתירה במרכזיותה של ארץ ישראל והתנגד לנסיונות ליצור בבבל מרכז מתחרה.
בתלמוד מוצאים רק חכמים מעטים המוסרים דברי תורה משמו, משום שנראה כי רוב פעילותו בהוראה היתה בבבל, ורוב מקבלי תורתו היו חכמי בבל שאינם ידועים לנו.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)