תנא בדור הראשון - שני.
"ולמה נקרא שמו קטן? לפי שהוא מקטין עצמו. ויש אומרים: לפי שמעט היה קטן משמואל הרמתי" (ירושלמי סוטה פרק ט הי"ג).
מסופר בתלמוד (סנהדרין דף יא ע"א): "מעשה ברבן גמליאל שאמר: השכימו לי שבעה לעלייה (לעבר את השנה), השכים ומצא שמונה. אמר: מי הוא שעלה שלא ברשות ירד. עמד שמואל הקטן ואמר: אני הוא שעליתי שלא ברשות, ולא לעבר השנה עליתי אלא ללמוד הלכה למעשה הוצרכתי. אמר לו: שב בני שב, ראויות כל השנים כולן להתעבר על ידך, אלא אמרו חכמים: אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה. ולא שמואל הקטן היה אלא אדם אחר, ומחמת בושתו הוא דעבד". עוד מסופר (סנהדרין שם): "פעם אחת היו מסובין בעלייה ביבנה, ונתנה עליהם בת קול מן השמים: יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך. נתנו חכמים את עיניהם בשמואל הקטן. וכשמת אמרו עליו: הי חסיד הי עניו, תלמידו של הלל. אף הוא אמר (התנבא) בשעת מיתתו: שמעון וישמעאל ייהרגו בחרב (רבן שמעון בן גמליאל הנשיא ורבי ישמעאל בן אלישע כה"ג. רש"י), וחבריהם להריגה (רבי עקיבא ושאר הרוגי המלכות), ושאר העם לביזה, וצרות גדולות עתידות לבוא על העולם" (מדברי הגמרא הללו משמע ששמואל הקטן היה תלמידו של הלל, ונפטר בזמן הבית בימי רשב"ג הראשון. אבל במסכת ברכות כח ע"ב ובמסכת מגילה יז ע"ב מפורש ששמואל הקטן התקין ברכת המינים לפני רבן גמליאל ביבנה. בשו"ת מהרלב"ח סימן קמ"ז ובמאירי בפתיחה למסכת אבות ובחידושי הערוך לנר ובמרגליות הים לסנהדרין יא ע"א פירשו, ששמואל הקטן חי בזמן רבן גמליאל הזקן, ומה שכתוב שהתקין ברכת המינים ביבנה, לפי שכבר בימי רבן גמליאל הזקן נדדה הסנהדרין ליבנה מפני אימת הצדוקים. אבל בספר הקבלה ובהגהות יעב"ץ לסנהדרין יא ע"א ובספר דורות ראשונים פירשו, ששמואל הקטן חי בימי רבן גמליאל דיבנה, ומה שהתנבא לפני מותו על רבן שמעון ורבי ישמעאל הכוונה לרבי שמעון בן הסגן ולרבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא, או שהיה זה תנא אחר הקרוי אף הוא בשם שמואל הקטן). לבקשת רבן גמליאל דיבנה, התקין שמואל הקטן את ברכת המינים שבתפילת שמונה עשרה, כנגד הנצרות שהתפתחה באותו זמן (ברכות דף כח ע"ב. מגילה דף יז ע"ב).
(כתב: הרב אוריאל לוי)