מחכמי יבנה בדור השלישי לתנאים.
תלמיד של רבי יהושע וחבר של רבי עקיבא ושל בן עזאי.
בן זומא נפטר בגיל צעיר ולא הספיקו לסומכו (רש"י למסכת קידושין דף מט ע"ב: "בן עזאי ובן זומא תלמידים היו ובחורים ולא באו לכלל סמיכה, ולא היו בימיהם כמותם בתורה". ושניהם קרויים "הדנין לפני חכמים" (סנהדרין יז ע"ב)...), לפיכך נקרא על שם אביו. היה חכם גדול ובקי בדרשת המקראות, עד שנאמר עליו: "הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה" (ברכות דף נז ע"ב). וכן נאמר: "משמת בן זומא בטלו הדרשנים" (מסכת סוטה פרק ט משנה טו). מסופר בתלמוד: "ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן: בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא... בן עזאי הציץ ומת..., בן זומא הציץ ונפגע, אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום" (חגיגה יד ע"ב. ופירש רש"י: נכנסו לפרדס - עלו לרקיע על ידי שם. הציץ - לצד שכינה. ונפגע - נטרפה דעתו).
(כתב: הרב אוריאל לוי)